מזכירה נשכחות

בסדר, בסדר,

אז הלהקה לא רוסית, אבל בתור רוסיה ילידת 88, גדלתי על השירים הנהדרים של בוני אמ, שההורים שלי מאוד אהבו, ואין לפסול שיצרו את הזיגוטה המקוללת שהיא אני לצליליהם.

בוני אמ (Boney M) הם בעצם מג'מייקה, ככה קראתי עכשיו בויקי, והמפיק שקיבצם גרמני. אם זאת, בטוחני שכל פעוט רוסי מופיע בוידאו המשפחתי כשהוא מורקד ע"י הדוד והדודה לצלילי המוסיקה המופתית הזאת לפחות פעם אחת, ובפרט; רא-רא-רספוטין, הו-הו-דאדדי-קול, וכמובן המפורסם ביותר (אם כי לא האהוב ביותר על הכותבת) סאני.

הסיבה שנלחצתי מאוד שאתם אולי לא מכירים את מלאכת המחשבת המדהימה הזאת, היא שחבר שלי, שיש לו ידע מכובד ונרחב במוסיקה לא ידע מי אלה. אמרתי לו, בבהלה גמורה, שהם היו עצומים ברוסייה, פשוט עצומים, ושהנה ההוכחה לכך שהאמריקאים (הוא משיקאגו) לא ניצחו במלחמה הקרה - הם הפסידו לחלוטין את בוני אמ.

עכשיו אני רוצה להפנות אתכם לשני קליפים נהדרים של בוני אמ המצויינת:

Boney M - Rasputin (1978)

Boney M - Daddy Cool (1976)

ובשילוב עם יצירות מופת נוספות; הלא הן "פיזוז מבטחין" של הלהקה בעלת השם הנהדר "מחוסרי הכובע", ואני מבקשת כאן להניח את הבסיס לטענה שלי שהחיים היו טובים ומבדרים הרבה יותר בשנות ה-70 (אפילו עד 1986 אפשר לומר), ואם לא החיים, אז לפחות מוסיקת הפופ, ומי כבר שם לב להבדל.

על כך ארחיב בפוסט הבא.

Men Without Hats - Safety Dance (1980)

 David Bowie - Labyrinth (1986)

מה זה הזוועה הזאת עם העיגולים של המצב רוח  כמו במסנג'ר

האייקונים האלה ממש מטופשים

אני עייפה.