את הפרק המלא אני ישים ביום שישי3>
שיהיה לכולם צום מועיל וגמר חתימה טובה.
חלק מפרק 10:
אנג'ל התעוררה כמו כל בוקר אחרי צעקות מתמשכות של עדי המעוצבנת. אנג'ל התארגנה בשקט חושבת על אתמול בלילה. היא הייתה בטוחה שזה היה חלום. ובעצם היא לא רצתה שזה יהיה חלום. היא הרגישה שזה המקום שבו היא צריכה להיות. מקום שבו היא תוכל לבטא את כל רגשותיה. מקום שבו יהיה הרבה דמיון ופנטזיה. הדברים האלה שהיא כל כך קיוותה שיהיו לה כמו סיפורים לפתע הופיעו בחלומה. מה היא אמורה לחשוב? שזה אמיתי? ברור שלא! היא הייתה בטוחה שהחלום נוצר עקב הכמיהה שהייתה לה לעולם כזה. עולם קסום שהכל בו נראה כל כך מושלם. העולם המושלם בשבילה.
היא יצאה מביתה מקופת בבואה משל עצמה. לא מסתכלת מה קורה סביבה רק הולכת.
"אנג'? מה קרה מאמי?"רצה מאיה אל אנג'ל מבינה שמשהו לא בסדר איתה.
"אה? מה?" שאלה אנג'ל.
"מה קרה?" חזרה על עצמה מאיה בדאגה.
"סתם..." ואנג'ל הוסיפה"בואי נמשיך ללכת."
מאיה הסתכלה על אנג'ל שנשארה בתוך עצמה והבינה שזה כנראה משהו חשוב אם אנג'ל לא רוצה לספר לה.
נתראה ביום שישי מיקי (~שיר~)3>