אלוהה!! היה לי אתמול 2 משחקים אחד הפסדנו אחד ניצחנו. נחמד...
מכיוון שלא הודעתי לאף אחד על הפרק אני כותבת את כולו ביחד ולא בשני חלקים אז מי שקרה כבר את החלק הראשון אני יכתוב שלוש שטרודלים @@@ ותדעו מאיפה ההמשך. קריאה נעימה333>
פרק 14: NEVER
"אנג'ל קומי!!" נשמע קולה של עדי. אנג'ל לא קמה. עדי הרימה גבה 'הו יש לי רעיון' היא חייכה חיוך שטני עצמה עיניים, והתרכזה.
מוזיקת רוק שזעזעה והרעידה את כל הבית התנגנה בדיוק ליד אוזנה של אנג'ל.
אנג'ל קמה עיניה אדומות ובוערות מרוב עצבים:"תגידי מה את מטומטמת? איך את יכולה להעיר אותי ככה?! תכבי את זה כבר יצורה!" עדי לא הגיבה.
"אני מתחרפנת תכבי את זה! למרות שזה שיר די נחמד.. מי מנגן את זה? עדי תפסיקי את זה כבר!" את המשפט האחרון עדי שמעה. היא עצמה עיניים והתרכזה ומיד המוזיקה נפסקה.
אנג'ל עצמה עיניים חזק וניערה את ראשה נאנחת.
"איך עשית את זה?" אנג'ל עדיין צעקה- המוזיקה השפיעה עליה חזק והיא עדיין לא חזרה לשמיעה רגילה.
"אנג'ל אני יודעת שהגעת כבר לקאריאד והגיע הזמן באמת להפסיק להסתיר את היכולות שלנו ממך." עדי דיברה לאנג'ל כאל ילדה קטנה.
"היכולות של מי?" שאלה אנג'ל מוציאה מעיניה את קורי השינה.
"שלי, ושל אבא ואמא כמובן." אמרה עדי באדישות.
אנג'ל הוציאה בגדים והתארגנה. היא זמזמה בראשה את שיר הרוק שלא היה כבד ויצאה החוצה נועלת את דלת הבית.
"אוי שיט!" המפתח נפל לביוב.
"אוי לא אני כל כך מתה אמא הולכת להרוג אותי!" אנג'ל התהלכה ליד הביוב ימינה שמאלה, ושוב שמאלה חושבת מה לעשות.
היא סימסה למאיה וסיפרה לה מה קרה. מאיה החזירה אסמס:
את כל כך מוכשרת חחחחXD
נטלי תבוא עם אח שלה לאסוף אותך ויעזרו לך להוציא את זה (לא שאני חושבת שהם יצליחו ועוד עם הכישרון שלך אנג'...)
אנג'ל התיישבה על המדרכה וחיכתה.
"היי אנג'!" קפצה נטלי על אנג'ל בחיבוק.
"מה את כל כך שמחה? אני הולכת למות!" אמרה אנג'ל בדרמטיות ופניה החווירו.
"לא כשאני נמצא פה." קולו של גיא נשמע. הוא הושיט את ידו לידה של אנג'ל והקים אותה.
"יש לך מזל שאני כבר שנה שלישית בקאריאד. אני יוציא את המפתח!" הכריז בחיוך שחצני ועצם את עיניו מתרכז. המפתח הופיע לאחר שנייה בידו.
אנג'ל צבטה את ידה. זה לא היה חלום. "היום הזה כל כך הזוי! אבל מה אכפת לי? הוצאת את המפתח!" אנג'ל קפצה על גיא בחיבוק ענק. גיא הסניף את ריחה מתמכר. אנג'ל לא רצתה לעזוב אבל הרפתה ממנו מחייכת חיוך קטן ונבוך.
"אז ניסע?" שאל-אמר גיא שלא הסיט את מבטו מאנג'ל.
"כן. מה נתקעתם לי?" אמרה נטלי פותחת את דלת האוטו.
גיא ואנג'ל נכנסו למכונית והם אספו את מאיה.
"היי!" נכנסה מאיה לאוטו מנשקת את נטלי ואנג'ל בלחי.
"בוקר טוב." השיבו נטלי ואנג'ל בחיוך.
"איך אין לי כוח למתמטיקה.." אמרה נטלי בקול תינוקי.
"שלא תעזי להבריז." אמר גיא מעוות את פרצופו.
"אל תדאג אני לא יבריז. וחוץ מי אתה שתגיד לי לא להבריז?" התלוננה נטלי.
"בשלושת הפעמים שהברזת תפסו אותך וריתקו אותך." מאיה ואנג'ל פרצו בצחוק.
"זה לא מצחיק! זה לא אשמתי שבכל הפעמים האלה פגשתי את המנהל שהכין לעצמו קפה בפעם האלף!" צחוקם של אנג'ל ומאיה התחזק.
"גם תופסים אותך וגם זה המנהל? ילדה? את ממש גרועה..." אמרה מאיה. אנג'ל גיחכה.
"שתקי אנג'ל שלא נדבר עליך את אף פעם לא הברזת." נטלי החזירה לה.
"חרשנית." אמר גיא מצחקק.
"זה לא אשמתי שאני ילדה טובה. חוץ מזה אפשר למצוא דרכים אחרות לגרום לשיעור להיות מעניין." אנג'ל עשתה פרצוף נעלב.
הם יצאו מהמכונית נפרדות מגיא בתודה. הן הלו לכיתה מוצאות את כל חברותיהן יושבות סביב קבוצת שולחנות שהן הצמידו.
"ביטלו את השיעור!" צווחה מישל באושר.
"יאי איזה כיף!" קיפצה נטלי בכל הכיתה מושכת מבטים וצחקוקים מכל עבר.
מורה מחליפה נכנסה לכיתה ואמרה שהם יכולים לעשות כל מה שהם רוצים בתנאי שיהיו בשקט.
"בואו נשחק NEVER!" אמרה ניצן בהתלהבות.
"סבבה." תומר ילד מהכיתה נדחף לשיחה.
"אף פעם לא הייתה לי אחות." נעמה חייכה בזדוניות.
"נו באמת!" תומר אנג'ל מישל וגל צרחו שמים אצבע.
"אף פעם לא הלכתי בלי עדשות." אמרה קרן מושכת אליה מבטים מופתעים. כמעט אף אחד לא ידע שיש לה עדשות. כולם שמו אצבע.
"אף פעם לא הברזתי." אמרה אנג'ל וכולם שמו אצבע חוץ מתמר.
"אף פעם לא עשיתי חורים באוזניים." רוני אמרה וכולם הוסיפו אצבע.
"אף פעם לא הפלתי מפתח לתוך ביוב." אנג'ל שמה אצבע. כולם צחקו.
"אף פעם לא התנשקתי." אמרה טל וכולם שמו אצבע חוץ מתמר וגל.
"אף פעם לא שמתי בקיני." אמר תומר מחייך בשטניות.
"לא! יש לי חמש! הכשלתם אותי עם המפתח זה לא פייר!" צעקה אנג'ל.
"לכי לרן האח הגדול של טל ותנשקי אותו בפה." אמרה מישל גורמת לכולם לצעוק "הווווו".
"טוב. יש עוד חמש דקות הפסקה ואז נלך לשכבה של הי"ב." אמרה אנג'ל באנחת ייאוש.
@@@
~צלצול~
"אנג'ל אני לא מאמינה שתעשי את זה." אמרה מישל בתוכחה בעוד כל תלמיד שעובר לידם מסתכל עליהם. לא היה אפשר לפספס אותם. הם היו קבוצה כל כך ענקית, שהיו כמה אנשים שהצטרפו אליהם מנחשים שעומד לקרות משהו מעניין. אנג'ל פתחה את דלת כיתה י"ב 5 מחפשת את רן. הוא ישב על השולחן צוחק מבדיחה שחבריו סיפרו לו.
"רן בוא שניה!" קראה אנג'ל ומבטו של רן הוסט לעברה במהרה.
"מה כל כך דחוף? כנסי את אנג'!" צעק בחזרה.
"לא, אתה חייב לבוא לפה אלא אם כן אתה רוצה שהכיתה שלך תקרוס מרוב כובד!" קראה אנג'ל ורן עיוות את פניו בחוסר הבנה מתקדם לעברה. הוא יצא מדלת הכיתה ומבט תמיהה עלה על פניו:" למה יש פה כל כך הרבה אנשים?" אנג'ל משכה בכתפיה. היא התקרבה אל רן נעמדת על קצות אצבעותיה ונשקה על שפתיו. האנשים שהצטרפו אליהם הלכו. מה כל כך מיוחד במישהי שמנשקת נער על השפתיים? אנג'ל התרחקה.
"אה?" אמר רן פוער את פיו.
"מה אה?" חיקתה אנג'ל את רן.
"מה זה היה?"
"מה היה מה?" שאלה אנג'ל מנסה לגרום לו להתעצבן.
"הנשיקה!" אמר רן כמובן מאליו ברגזנות.
"אה זה? רק שיחקנו NEVER הם אמרו שאני ינשק אותך. הם חשבו שאני לא יסכים כי אנחנו שונאים אחד את השני אבל הם לא יודעים שאנחנו ידידים..." אמרה אנג'ל מחייכת חיוך קטן וערמומי.
"טוב אנג'." רן החזיר חיוך ערמומי ובבת אחת אנג'ל צרחה עליו.
"תוריד אותי הרקולס שכמותך! מה עשיתי? ואל תעז להגיד שלא נהנת!" צעקה אנג'ל בועטת ומרביצה באגרופיה לבו ובטנו של רן שהרים אותה על כתפיו הרחק מכל האנשים.
"מה את חושבת קטנטונת? שתנשקי אותי וזהו? שלי לא יצא מזה כלום? כנראה שטעית. את לא מכירה אותי מספיק." הוא הניח את אנג'ל על הדשא ודיגדג אותה. אנג'ל לא הגיבה.
"אכלת אותה אני לא רגישה!" אנג'ל צחקה על ניסיונותיו של רן לדגדג אותה בכל מקום אפשרי.
"די התייאשתי!" רן צנח על הדשא לידה.
"אז נהנת? תגיד את האמת." שאלה אנג'ל מביטה בפניו של רן שהיו סנטימטרים ספורים מפניה.
"אמממ כן! למרות שאת צריכה להשתפר קצת." אמר רן ברצינות.
"אוה! אני יראה לך מה זה להשתפר!" אנג'ל רדפה אחרי רן מרביצה לכל חלק בגופו.
"היי זה לא פייר! אני לא יכול להרביץ לבנות!" זעק רן בפרצוף בכייני של ילד קטן.
"זה לא עובד עלי! חוץ מזה זאת הייתה כל הפואנטה!" אנג'ל חייכה בניצחון והלכה לעבר כיתתה כשבדיוק נשמע הצלצול. היא עוד הספיקה לשמוע את רן צועק לה:" אל תחשבי שניצחת קטנטונת! אחר כך אני ילמד אותך לנשק ומי פה המנצח!" אנג'ל גיחכה ונכנסה לכיתה.
"איחרת גברת בן דור." המורה הצעיר ניר, להיסטוריה שמישל נדלקה עליו. לידה הזאת פשוט אין אלוהים.
"מצטערת אבל עברה רק שניה בערך אחרי הצלצול." אמרה אנג'ל מתפלאת שכולם כבר שם ובמיוחד שהמורה שם.
"נכון אבל בכל זאת הגעת אחרי." אמר בקשיחות שלא אופיינית לגבר כל כך צעיר.
"תוותר לה! תסתכל איזה בייבי פייס יש לה! איזה מותק של ילדה היא." צעקה מישל במבטא צרפתי מוכיחה את מה שאנג'ל חשבה לפני רגע.
המורה הסיר את מבטו הקשוח והרציני ופרץ בצחוק מתמשך ומתגלגל שגרם לכל הכיתה לצחוק גם.
"אני יוותר לך הפעם אנג'ל. שבי במקום חמודה." חייך אליה ניר.
אנג'ל פלטה צחקוק והתיישבה במקומה.
אחרי עוד שעה היסטוריה ושעתיים מתמטיקה נשמע הצלצול לסיום הלימודים.
אנג'ל ומאיה נפרדו מכולם ויצאו לביתן.
"איזו קרועה המישל הזאת!" צחקה מאיה.
"ממש. יש לה מזל שהיא תלמידה טובה ושהמורים אוהבים אותה." חייכה אנג'ל זכרת בצחוקו של ניר.
"אנג', שמעת שהיום מתחיל שוב החוג היפ הופ בסטודיו?"
"לא! איזה כיף אני הולכת!" קפצה אנג'ל בשמחה.
"זה בשעה 5:00 בערב אני יסיע ואת תחזירי טוב?"
"אחלה." אמרה אנג'ל מחייכת בכל המשך השיחה.
היא חיבקה ונישקה את אנג'ל לפרידה ונכנסה לביתה.
אנג'ל הכינה שיעורים בהיסטוריה ומתמטיקה ואכלה. השעה הייתה 4:30.
היא לבשה מכנס טייץ' קצר בצבע חום וגופיית סבא לבנה.
אנג'ל התיזה על עצמה קצת מהבושם של בריטני ספירס- פנטזיה, דאודורנט, מילאה בקבוק מים ושמה אותו בתיק קטן יחד עם פלאפון, מפתחות וסווצרט למקרה שיהיה קר.
היא הודיעה לאימה באסמס שהיא נוסעת לסטודיו לחוג היפ הופ ויצאה החוצה נועלת אחריה את הדלת.
מקווה שאהבתם 333>
תגיבו ותגידו לי מי רוצה להיות בקבועים בפעם האלף כדי שאני ידע למי להודיע על הפרק.
מיקי (~שיר~) שאחותה מעוצבנת עליה XD
בבלוג זה
בכל הבלוגים
