אני חולה והדבר היחיד שיצא טוב מזה שהפסדתי מבחן במדעים. פוי!
אז אני מצטערת שלא עדכנתי אבל אמרתי שאני יעדכן וקיימתי...=] תהנו..
ותגיבו אה?
פרק 16: פיצה
"אני אוהב אותך"
"גם אני אוהבת אותך." היא אמרה והם נסחפו לנשיקה עדינה וארוכה.
'פוי! איכס! למה לעאזאזל אני חולמת על רן ועדי מתנשקים?! למרות שהם חמודים ביחד.'
אנג'ל התעוררה מחלומה מבוהלת ומשועשעת. היא בדקה מה השעה: 3:06.
'טוב אני יחזור לישון כבר'. אנג'ל נרדמה עם חיוך משועשע על העובדה שתספר את החלום לעדי.
~
"אנג'ל תתעוררי!" עדי צעקה וזרקה על אנג'ל כרית שמנה במיוחד.
"קמתי, תרגעי! למה להכאיב לאנשים מסכנים בבוקר?" מילמלה אנג'ל בפיהוק מדדה באיטיות לשירותים.
"מסכנים! כן בטח!" עדי גיחכה וחזרה לעיסוקיה. אנג'ל התלבשה והתארגנה מפעילה רשימת הפעלה במחשב רוקדת ומקפצת בכל החדר תוך כדי סידור התיק ושיערה.
"עדי, את יודעת מה חלמתי?" שאלה אנג'ל בחיוך ערמומי.
"בטח תגידי לי שאני ורן התנשקנו." עדי זרקה ניחוש פרוע וצחקה.
"בדיוק!" חייכה אנג'ל בשטניות. "האמת? אתם ממש מתאימים וחמודים ביחד!"
"לא חלמת את זה!" צעקה עדי.
"כן אני כן!"
"לא את לא!"
"כן!"
"לא!"
"כן!"
"לא!"
"אוף אני כן חלמתי! בואי נתערב שהחלום הזה התגשם בקרוב, טוב?!"
עדי לא ענתה והסמיקה בכעס מסובבת את גבה בנחישות לאנג'ל ויצאה מהבית בטריקת דלת.
"אפשר לחשוב מה כבר אמרתי!" אנג'ל משכה בכתפיה ויצאה מהבית, נועלת את הדלת. היא צעדה בדילוגים למאיה שחיכתה לה ונופפה לה לשלום.
"אני רואה שלמישהי יש מצברוח טוב!" מאיה חייכה ונתנה לה נשיקה בלחי.
"מה לעשות? החיים טובים!" אנג'ל קפצה על מאיה בחיבוק כמעט מפילה אותן אחת על השניה.
"אמא! עם מה נתקעתי על הבוקר?" מאיה צחקקה.
"חה חה! מצחיק מאוד." אנג'ל חזרה לציניות שלה אבל לא מחקה את החיוך מפניה. הן נכנסו לכיתה אחרי הליכה קצרה של 5 דקות.
"נטלי! רועי! מישל! תמר! ניצן! טל! שגיא! וכל השאר כבר התעייפתי כמה אנשים אפשר לצעוק על הבוקר?" אנג'ל צעקה בחוסר טאקט וקפצה על כולם בחיבוקים ונשיקות.
"תגידי מאיה, מה נתת לה? גם אני רוצה!" רועי צחק על אנג'ל שחיבקה כל מי שעבר לידה גורמת לכולם לבהות בה מבוהלים.
"אין לי מושג!" ציחקקה מאיה וכולם התיישבו במקומות.
המורה למטמתיקה נכנסה למשך שעתיים ראשונות. כל שאלה שנכתבה על הלוח אנג'ל קיפצה בכיסא והרימה את ידה בהתלהבות.
"אנג'ל אני ארשום לך הערה טובה אבל גם אחרים צריכים להשתתף קצת. אף פעם לא נתקלתי בילדה כמוך!" המורה אמרה וגרמה לכל הכיתה לפרוץ בצחוק ולאנג'ל להוריד את ידה באכזבה ומבט מבויש.
~צלצול~
"אנג', מאיו? רוצות להיפגש אצלי אחרי הבית ספר היום?" נטלי שאלה ושלושתן התקדמו לקבוצת הילדים הגדולה שישבה בדשא מפטפטים.
"ברור!" ענו מאיה ואנג'ל ביחד.
"יש לי רעיון! בואו נכין פיצה!" אנג'ל מחאה כפיים בהתלהבות. כולם ציחקקו.
"סבבה." מאיה ונטלי משכו בכתפיהן בחיוך.
שאר היום עבר ונטלי, מאיה ואנג'ל נכנסו לביתה של נטלי.
"יאי! פיצה!" צעקה אנג'ל וקפצה על מיטטה של נטלי.
"מה עובר עליה?" שאל גיא שבדיוק עבר ליד החדר.
"איזה חמוד הוא! הוא הוציא לי את המפתחות מהביוב!" צעקה אנג'ל וקפצה על גיא ששיתף פעולה והרים אותה.
"תוריד אותי! די! אני מפחדת!" צקעה אנג'ל והתפתלה בידיו. גיא הוריד אותה ואנג'ל נשמה לרווחה.
"יאללה בואו להכין פיצה!" הכריזה נטלי וגיא הצטרף אליהן למטבח.
"נטלי אני שותה קולה." אנג'ל אמרה ושתתה כוס קולה. מאיה בינתיים הוציאה קמח.
אנג'ל התקדמה לערה ותפסה בקמח.
"לא! אל תעשי את זה!" צעקה נטלי ומיד כוסתה בקמח.
"פוי! זה מגעיל!" נטלי ירקה מפיה את הקמח. וכולם צחקו.
"מה אני יעשה שאני היפראקטיבית מקולה?"
"את פשוט משוגעת!"
"אני לא מכחישה!" אנג'ל חייכה.
"זה לא יעבור בשתיקה!" נטלי צעקה ותוך כמה דקות כל המטבח כוסה בקמח כולל ארבעתם.
"אתם נראים כמו זקנים!" צחקה אנג'ל.
"גם לך לא חסר!" צחק גיא. הם ניקו את עצמם, ציחצחו את המטבח והכינו את הפיצה עם הקמח שנשאר.
"זה היה מעייף." לחשה מאיה וכולם נשכבו על הספה.
"הפיצה!" צעקה נטלי וכיבתה את התנור במהירות.
"זה נראה טעים!" אמר גיא וליקק את שפתיו.
"ברור שזה טעים! כי אתה לא הכנת את זה." חייכה נטלי בגאווה. היא חתכה את הפיצה ואנג'ל, מאיה וגיא ערכו את השולחן.
"יאמי!" אמרה מאיה וכולם הנהנו בהסכמה.
"מה שאני לא מבין, איך שפויות כמוכן מסתובבבות עם אנג'ל המשוגעת?" חייך גיא לאנג'ל.
"אם אתה לא רוצה מלחמת פיצה כדאי שתהיה בשקט!" אמרה אנג'ל בזעף.
"אני דווקא אוהב משוגעות." אנג'ל הסמיקה קצת וחייכה בגאווה.
"למה לפלרטט מול הפרצוף שלנו? איו!" עיוותה נטלי את פרצופה גורמת לגיא לגרד את עורפו במבוכה.
"איזה חמוד הוא!" לחשה אנג'ל למאיה.
"הופה! מישהי פה נדלקה!" אמרה מאיה בהתלהבות מושכת מבטים סקרניים מגיא ונטלי ששוחחו ביניהם.
"לא נכון!"
"מה שתגידי." כולם סיימו לאכול את הפיצה בשתיקה. הם צפו בסרט ואז כבר החליטו ללכת.
"ביוש." אמרה מאיה ונטלי וגיא חיבקו אותה ואחר כך את אנג'ל. גיא ואנג'ל משכו קצת את זמן החיוק שלהם וכשהתנתקו גיא קרץ לאנג'ל בחשאי. מאיה ואנג'ל יצאו.
"משהו מתפתח בינכם אה?" מאיה צחקה על אנג'ל.
"מה את צוחקת?! אני בטוחה שהספקת להיפגש עם ניב שלך." אנג'ל החזירה.
"איך ידעת?!" מאיה פערה את פיה. אנג'ל משכה בכתפיה.
"אז מה קורה ביניכם?" שאלה אנג'ל.
"אנחנו מדברים הרבה והלכנו לסרט ו.."
"ו..?" שאלה אנג'ל בציפייה.
"בטעות התנשקנו. הוא רצה לנשק אותי בלחי ואני סובבתי את הראש ויצא..." חייכה מאיה בחולמנות.
"פשש.. יפה לכם. מתי זה היה?"
"אתמול אחרי ההיפ הופ."
"איך הספקת? אני ישר צנחתי על המיטה!"
"צפוי." גיחכה מאיה בחיוך.
"ביוש!" אנג'ל קרצה למאיה ונתנה לה חיבוק. אנג'ל נכנסה לביתה ונכנסה להתקלח. יה אלבשה טרניג וגופיה והלכה לחדרה של עדי.
"עדידוש, את יו-" אנג'ל השתתקה. רן ועדי התנשקו והתנתקו ששמו לב שאנג'ל מסתכלת.
"יש לי דה ז'ה וו." חייכה אנג'ל וחיבקה את רן לשלום.
"מה ז'תומרת?" שאלה רן.
"חלמתי בלילה שהתנשקתם." אנג'ל חייכה בחום והוסיפה,"מזל טוב." רן ועדי חייכו במבוכה. אנג'ל הלכה לחדרה בחיוך מנצח-היא ידעה שזה יקרה ופירגנה להם. היא שכבה במיטתה ונרדמה.
האור הכחול העיר את אנג'ל. היא צעדה במנהרה בשמחה ובהרגשה שהכל מתחיל להשתנות והשיגרה פחות משעממת. היא נכנסה לחדר ומבלי להעיף מבט במסך שהיה שם כרגיל, פשוט עברה בדלת השחורה. השמלה הלבנה הופיעה על גופה שוב. היא סקרה את סביבתה. הפעם היו שם הרבה בנות. כולן נראו בגילה ופיטפטו ביניהן. אבל שלא כמוה, כולן היו לבושות בפיג'מות. קרין הפעם לא הייתה שם. הייתה שם מישהי יותר מבוגרת שכנראה היום הייתה צריכה להתלוות אליהן. אנג'ל סקרה במבטה את כולן את שהבחינה במישהי מוכרת שעמדה לבדה.
"נטלי!" היא צעקה בשמחה ורצה לעברה מחבקת אותה.
"איזה כיף שאת איתי פה ואני לא לבד!"
"אל תדאגי אנג'. אני בטוחה שזה אחד הדברים השווים!"
"מה?"
"נו! קסמים! אני רואה שהעייפות מתחילה להשפיע."
"כנראה. מי זאת האישה הזאת?" הצביעה אנג'ל על האישה המבוגרת.
"לא יפה להצביע טיפשונת! זאת המחנכת של הכיתה שלנו." חייכה נטלי לאנג'ל.
"אה! כולן פה באותה כיתה? אנחנו מלא!"
"כן. אנחנו 50 בכיתה. זה לא כמו בעולם הרגיל שקשה להם להשתלט עלינו. יש עוד כיתה של 50 בנות שנפגשות במקום אחר."
"וואו! איך את יודעת את כל זה?" שאלה אנג'ל בתדהמה.
"ההורים שלי וגיא סיפרו לי כל מיני דברים. לא סיפרו לך כלום?" שאלה בהפתעה.
"לא. מוזר." אנג'ל ונטלי משכו בכתפיהן.
תהנו. אני מקווה שזה מספיק טוב. תפוצץ לי הראש ויש לי סחרחורת. פשוט הייתי חייבת לשים פרק. מחר יהיה עוד פרק כפיצוי=]
תגיבו!33>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
