היי תודה לכולם שוב, על האיחולים להחלמה מהירה3>
אז קודם שוב אני רוצה לפרסם את הבלוג סיפורים של סתוניק המדהימה!:
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=584195 תהנו
תגיבו
פרק 17: מידע נחוץ.
לפתע כולן השתתקו. אנג'ל ניסתה לשאול את נטלי איך פתאום כולן בשקט אך ששום קול לא בקע
מבין שפתיה היא הבינה. המחנכת של הכיתה שלהן כנראה הטילה כישוף כדי להשתיק את הבנות.
עכשיו אנג'ל הבינה למה זו כיתה מאוד גדולה ואיך אפשר להשתלט עליה, בעזרת קסמים.
"זה נקרא לחש נעילת הקול. אתן תלמדו אותו בתחילת השנה מכוון שהוא כישוף די פשוט." קולה של
המחנכת הדהד בקרחת היער.
"שמי גריוולדה ואני אהיה המחנכת שלכן, כפי שאתן כבר יודעות. עכשיו בואו אחרי. אנחנו נסייר בבית
ספרכן ואני יסביר לכן מידע שנחוץ לכן לדעת."היא הפסיקה לנשום ואז המשיכה, "למישהי יש שאלות?"
היא בחנה את כל הבנות שעמדו סביבה במעגל מבולגן. נערה בלונדינית ונמוכה הרימה את ידה.
"מה ברצונך לשאול דנה?" שאלה גריוולדה כאילו מאז ומתמיד היא מכירה את הבלונדינית שמסתב ששמה דנה.
"קודם כל, איך את יודעת את השם שלי? ודבר שני, איך נגיע לבית ספר?" אנג'ל שמה לב שהיא נראת קצת חוששת.
"אני יודעת את השמות של כולכן. אני המחנכת שלכן, חשוב לי לדעת דברים עליכן. ובקשר להגעה לבית
הספר, אתן כבר תראו. תסתדרו בשורה מולי." כולן נעמדו בשורה וגריוולדה נעמדה שני מטרים לפניהן.
היא עצמה את עיניה בהבעת ריכוז והחלה נעה במעין ריקוד קטן ומוזר. חמישה מטרים לפניהן התחילה
להתגבש צורה שלאחר עוד כמה שניות נתגלתה כעוד דלת שחורה.
"זה יעביר אותנו הישר מכאן לבית הספר. עברו אחת אחת לפי סדר עמידתכן." הבנות נכנסו שגריוולדה
אחרונה והדלת נעלמה כלא הייתה. הן עמדו בלובי ענק ומפואר שהוצב בסגנון ישן ויקר מאוד. כל התקרה
הייתה מלאה נברשות, היו ציורים וכתבים בשפה מוזרה על הקירות, היה שם ריבוע גדול כחול ומנצנץ בכניסה
לבית הספר שהיה אפשר לראות מבעדו את מה שמעבר לו כמו היה דלת זכוכית וכאשר גריוולדה ראתה
שהמבטים של כולן נעוציב שם הסבירה:"זאת הכניסה לבית הספר. המעטה הכחול מבטיח שאיש שרוצה להזיק
לבית הספר ולא אמור להיות כא, לא יוכל להיכנס.הבנות הביטו בהערכה במעטה הכחול המנצנץ והלכו אחרי
גריוולדה שהמשיכה ללכת בכיוון ההפוך. הן ננסו לכיתה אחרי שירדו במדרגות ועברו כמה מסדרונות. הבנות
התיישבו בכיתה שנראתה בדיוק כמו בבתי סר הרגילים. זה היה מוזר שכל הבית ספר עצמו והכיתות עוצבו בצורה שונה.
"הדבר הראשון שאני יסביר לכן, כמו בכל בית ספר, הוא הכללים והחוקים. אתן יכולותלהשתמש בקסמים במשך
ההפסקה, אבל כמובן שלא בשביל אלימות. כל החוקים שחלים בבית הספר הרגיל שלכם חלים גם פה. מלבד זאת,
אסור לכם להיכנס לחדרת שהדלתות שלהן שחורות כמו הדלתות מעבר."
"בטח תהיתן למה קוראים למקום הזה קאריאד. למעשה בעבר היה בעולם קוסם אחד בלבד שהקים את הארץ
הזאת במיוחד לאהובתו שנפטרה. הפירוש לקאריאד הוא יקירתי (קאריאד-יקירתי לקוח מהספר הטירה הנעה).
בהמשך נלמד על ההיסטוריה אבל עכשיו זה רק בשביל ידע כללי." אנג'ל הקשיבה מרותקת לדברים של גריוולדה,
בין רגע נשכחה ממנה עייפותה.
"המושג קסם הוא מושג מאוד מורכב. יש סוגי קסם רבים: לחשים, שפה עתיקה,זמר תנועתי ועוד רבים אחרים שכל
אחד מבצע בצורה שונה. יש לכל אחד צורת כשף אחרת. כל אחד לומד בצורה שונה ומצליח בצורה שונה. קסם דורש
ניקוי המוח מכל מחשבה, יכולת התרכזות גבוהה ותיאור הקסם שבסופו אמור להצלי. אני מקווה שאתן מבינות שזה לא
פשוט כמו שזה נשמע. אנשים מעלים תאוריות לביצוע קסם שבעצם לא מתארות את מה שמתרחש באמת. לומדים לכשף
דרך למידה והתנסות לכן אל תקחו זאת בקלות ראש." אנג'ל נזכרה שכשהיא הפכה את העלה לכתום עברו בה תחושות
משונות אך לא זכרה איך ביצעה את הקסם ושלא היצעה אותו בשלמותו מכוון שלאחר שניה שב העלה לצבעו המקורי.
כולן הקשיבו וגמעו את מילותיה של גריוולדה בהתלהבות וציפייה להתחיל כבר את הלימודים.
"לפני שאנחנו חוזרות חזרה לקרחת היער ומשם לבתים, אני רוצה שתדעו שיש תלבושת אחידה לבית הספר שכן אתן לא יכולות להסתובב כל הזמן בפיג'מות או בבגדים שאתן רוצות." היא עצמה את עינייה כשהבעה של התרכזות מופיעה על פניה ומול כל אחת הופיעה תלבושת במידה שלה. התלבושת הייתה חצאית מיני מבד סקוטי בצבע אדום וכחול וחולצה אדומה של צווארון. אנג'ל אהבה מאוד את הסיגנון אבל היא לא נהגה ללבוש בגדים קצרים ומיני ביום יום.
"אין ללבוש משהו אחר מלבד התלבושת." אמרה גריוולדה כקוראת הרבה מחשבות. לאנג'ל עברה מחשבה בראש, מה יעשו בנות שאינן רזות? היא הביטה סביבה וראתה שהבנות שאינן רזות קיבלו מכנס טרנינג מגניב של בד סקוטי אדום וכחול ואותה החולצה. הן נראו שמחות שנמנע מהן הרגשות לא נעימות ללבוש מיני או לבקש תלבושת אחרת מלבד מראם. אנג'ל עיוותה את פרצופה בעצבים ובאכזבה. 'זה ממש לא בסדר שעושים את זה!'
נטלי חייכה לאנג'ל במטרה להרגיעה וגם במעט שמחה שכן, התלבושת למרות הכל, הייתה מדהימה.
אחרי עוד כמה דיבורים ושאלות גריוולדה הובילה אותן בחזרה לכניסת בית הספר ההדורה ומשם חזרה ליער.
"ביי אנג'. אל תדאגי זה לא נורא זה יראה עליך מצוין ויחשוף את הרגליים היפות שלך." נטלי ניסתה לעודד.
"זה כל הקטע. אבל אני מניחה שאני יתרגל. ביי נט. לילה טוב, ניפגש מחר."
"לילה טוב אנג'.." נטלי נכנסה לדלת שמובילה חזרה לביתה וחדרה. אנג'ל נכנסה לדלת השחורה שלה, עברה את החדר בעל במסך והלכה במנהרה. היא הלכה שפופה ועייפה משתוקקת לחמימות של המיטה. היא הגיעה, הניחה את התלבושת על השולחן ונאנחה חושבת על כמה שהחיים של ישתנו רק בחודשים הראשונים של השנה. היא נכנסה למיטה מחכה להירדם, מה שבוודאי קרה בשניה שנכנסה למיטה.
מקווה שתהנו. נראה לי שזה פרק קצת יבש כי הכל פה הסברים וכאלה.
לילה טוב ושבת שלום מיקי (~שיר~)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
