אני ממש לא בטוחה בקשר לפרק הזה. התלבטתי אם לשים אותו או לא. אני לא יודעת אם תאהבו אבל אני מקווה שכן. חשבתי אולי לשנות אותו אבל בסוף השארתי אותו ככה.
תגידו לי מה אתם חושבים…
שיר לפרק(מומלץ בחום): http://www.youtube.com/watch?v=5YLEcXKcEvA
פרק 19: הוא ניצל אותי.
הם סיימו לאכול ואנג'ל עזרה למאיה לפנות את הכלים לכיור.
"אנג', אני ממש שמחה בשבילך שהצלחת שוב להופיע מולם ולהתגבר על הפחד." מאיה חייכה אל אנג'ל חיוך חם ומלא גאווה.
"ממה היא פחדה?" אנג'ל שמעה את נימת הזלזול בדבריו של גיא.
"יש לי פחד במה."
"פחדנית." גיא עשה תנועות וקרקורים של תרנגולת.
"בבון."
"מטורללת."
"נוד נפוח."
"בוא נלך ונשאיר את שני המפגרים לבד להתוודות שהם לא יכולים אחד בלי השני." נטלי לחשה ומשכה את ניב במעלה המדרגות.
"שמנה!" גיא צעק והתקדם לעברה צעד.
"חש!" אנג'ל התקרבה אליו ותקעה אצבע מאשימה בחזהו.
"כוסית." גיא לחש וסנטימטר הפריד בניהם. הם הרגישו את נשימותיהם וליבם האיץ.
"סקסי." אנג'ל משכה בחולצתו והם התנשקו בלהט. גיא העמיק את הנשיקה והוסיף גם לשון.
אנג'ל שמה את ידיה סביב צווארו. גיא הרים אותה והצמיד את גופה לגופו בתאווה. הוא הוביל אותה לחדרו בעוד הם מתנתקים בשביל לקחת אוויר וממשיכים להתנשק.
גיא הניח אותה בעדינות על מיטתו ושכב מעליה.
"את כל כך שונה מהאחרות." הוא מילמל ואנג'ל מבלי לשמוע הורידה את חולצתו.
אנג'ל סרקה את חזהו החשוף ונשכה את שפתיה בכאב 'אני לא עומדת בזה יותר!'
היא הצמידה את פיה לשפתיו הוא חייך שם לב לתשוקה שלה. הוא נישק אותה בצוואר נשיקות קטנות וגרם לה להיאנח. הוא הוריד את חולצתה ונישק אותה בביטנה עולה ויורד. היא הצטמררה ושרטה את גבו גורמת לו לפלוט אנחה קטנה מפיו. הוא ירד ממנה ונשכב לידה.
הם שכבו בשקט מנסים לחשוב מה הם מרגישים.
"אנג'ל?" היא לא ענתה לו. גיא הסתובב אליה וראה שנרדמה. הוא סרק את גופה 'היא כל כך יפה וסקסית. איך אני אמור לשלוט על עצמי? אני רק רואה אותה והלב מתחיל לדהור.ושהיא בלי חולצה אני בכלל משתגע. אני לא מצליח להבין מה אני מרגיש. אף פעם לא הרגשתי ככה.' הוא נאנח בתסכול וליטף את ביטנה מחייך.
"היי." אנג'ל פקחה את עיניה וחייכה מתענגת על ההרגשה הנעימה.
"היי." עיניהם נפגשו. הם הרגישו שהם קוראים את הרגשות אחד של השני. כאילו הם מביטים במעמקי הנשמה שלהם. יודעים כל רגש ומחשבה כאילו מוחותיהם התאחדו בשלמות.
"אולי תישארי לישון פה?" "כאילו אצל נטלי..." הוא מיהר להשלים את דבריו.
"סבבה. הפלאפון שלי אצל נטלי בחדר אז..." הם התלבשו בשתיקה וניסו שלא להסתכל אחד על השני כדי לא להסמיק במבוכה. הם יצאו למטבח ואנג'ל עלתה לחדרה של נטלי. קולותיהם של ניב ונטלי מדברים בקעו במעמעם מהדלת.
אנג'ל פתחה את הדלת ולקחה את הפלאפון מהשידה בעוד ניב ונטלי עוקבים אחרי מעשיה.
"נטלי אני נשארת לי- מה?" אנג'ל שאלה כשמה לב למבטים החוקרים שלהם.
"מה עשיתם בחדר של גיא?" נטלי הצליחה לפלוט שאלה מפיה.
אנג'ל הסמיקה עמוקות. "אממ... ל- לא עשינו כלום." היא הכחישה בגימגום.
"אה... ואנחנו אמורים להאמין לזה?" הפעם ניב שאל.
"אמרתי לכם! לא עשינו כלום!" אנג'ל תקפה והוסיפה "אני ישנה אצלך היום." ואז פנתה לדלת ויצאה.
היא שלחה אס אם אס לאמה שהיא ישנה אצל נטלי והיא שלחה בחזרה:
'אין בעיה מתוקה. מחר יום שישי ואתם לא לומדים.'
אנג'ל שלחה בחזרה:
'למה הזכרת לי?אני יודעת את זה'
אמה שלחה:
'את כל כך מעופפת שחשבתי שיהיה טוב להזכיר לך חח =]'
אנג'ל גיחכה והחזירה:
'תודה. לילה טוב3>'
אנג'ל ירדה למטבח ולחשה לגיא קצת מסמיקה:"הם כנראה שמעו אותנו מקודם..."
"היית חייבת לעשות קולות?" הוא נזף בה.
אנג'ל פלטה אנחת עיצבון ואמרה בחריפות:"אתה ח'תכת נוד נפוח וגאוותן! זה לא שאתה היית כל כך שקט." בעיניה עלו דמעות.
"אנג'ל אני-" גיא ניסה לומר משהו א היא קטעה אותו.
"אתה מה? אתה רוצה להודות שסתם ניצלת אותי? לא תודה! רק תדע שאתה חיסלת כל סיכוי קלוש למשהו בינינו גם אם זה היה להגיד לך שלום!" היא כמעט צעקה ועלתה לחדרה של נטלי בריצה. היא פתחה את הדלת ונכנסה.
"אנג', מה קרה יפה?" פניה של נטלי עטו ארשת מודאגת. ניב הבין שהוא מפריע ויצא במהירות מהחדר. דמעותיה של אנג'ל יצאו ללא יכולת להפסיק והיא יבבה בשקט. היא ישבה בחיקה המחבק של נטלי המלטפת אותה.
"הוא ניצל אותי." אנג'ל הצליחה להוציא משפט לאחר שקצת נרגעה.
"שכבתם?!" ששאלה נטלי בתדהמה פוערת את פיה.
"לא! ברור שלא!"
"זה לא משנה! אני יראה לו מה זה להתעסק איתך ככה!"
"לא! תישארי איתי."
נטלי הביאה לה גופיה ובוקסר ואנג'ל נשכבה על המיטה אחרי שהתלבשה.
נטלי נשכבה לידה וליטפה את שערה בעודה שרה לה ומצחיקה אותה.
כעבור זמן לא רב היא נרדמה.
מקווה שנהנתם=]
תגיבו!!!
אול יו ניד איז לוב... XD
בבלוג זה
בכל הבלוגים
