היי.. לקח לי יותר זמן ממה שחשבתי אבל לא נורא.. מוכנים לפרק?? אחלה. קיבלתי ממוצע של 85 בתעודה אגב...
(בפרק יש איזה פאק עם התמונות..)
שיר לפרק:
http://il.youtube.com/watch?v=Hbm4G_7rGzQ
(הוא לא הכי מתאים לכל הפרק רק לחדר ממש קטן אבל זה אחלה שיר אז תסלחו לי נכון?)
Nobod`s homeפרק 21:
"נט?" התעוררה אנג'ל בביתה של נטלי קוראת בשמה. נטלי לא ענתה. היא הסתכלה מסביבה. החדר היה ריק ואור חזק הציץ מהתריסים. אנג'ל קמה מהמיטה ודידתה באיטיות למקלחת שמחוץ לחדרה של נטלי. היא שטפה פנים וצחצחה שניים כשהדלת נפתחה. 'גיא!' חשבה אנג'ל.
"בוקר טוב. הגיע הזמן שתקומי."
"למה מה השעה?"
"שתיים עשרה בצהריים." אנג'ל הנהנה בראשה כאומרת 'צפוי'.
"קרה משהו?" אנג'ל שאלה כשראתה את גיא קצת חלוש וחיוור.
הוא גיחך, "לא".
"איפה נט?" שאלה אנג'ל בתהייה אחרי זמן קצר של שתיקה.
"אה כן. בגלל זה באתי לפה. היא מכינה לך ארוחת בוקר וביקשה ממני לקרוא לך. אנחנו כבר אכלנו ארוחת בוקר."
"טוב. אני אצא." היא יצאה מהחדר והלכה למטבח.
"בוקר, אנג'." חייכה נטלי אל אנג'ל.
"בוקר, נט." החזירה אנג'ל בגיחוך. נטלי בינתיים הניחה על השולחן שתי חביתות, לחם, מיץ תפוזים וסכו"ם והתיישבה על הכיסא כשאנג'ל מצטרפת.
"בא אך אאכת אאוק?" שאלה נטלי שפיה מלא בלחם עם חביתה.
"אה?" אנג'ל לא הבינה. נטלי לעסה מהר ובלעה את האוכל שבפיה.
"בא לך ללכת לשוק?" נטלי חזרה על דבריה.
"כן, סבבה. בואי נעבור בית שלי כדי שאני אקח כסף..."
"אחלה." הן סיימו לאכול במהירות ועלו לחדרה של נטלי. הן התלבשו בג'ינסים קצרים וחולצות קצרות ויצאו מהבית של נטלי כשאנג'ל זורקת כמה מילות תודה לעבר הוריה של נטלי.
הן התחילו ללכת ואנג'ל נעצרה, מביטה בחשד סביבה.
"מה קרה?" נטלי ניסתה לקלוט על מה אנג'ל מסתכלת.
"לא יודעת. כל הזמן אני מרגישה שמישהו מסתכל עלי."
"אוקי. אם את אומרת. אבל לפחות בואי נתקדם אחרת בחיים לא נגיע לשוק."
אנג'ל המשיכה ללכת מעוצבנת. לאחר כמה שניות היא שוב נעצרה.
"מה הפעם?!" נאנחה נטלי קרועה בין ייאוש לשעשוע.
"אני לא יכולה כבר להסתובב ככה! אני מרגישה שאין לי פרטיות שכל הזמן מישהו מסתכל עלי וסוקר אותי בכל מקום!"
"לא נורא. אחר כך תהיי עסוקה מידי מכדי להתעסק בזה."
"אוף, טוב. אבל כשאני אמצא את הקרצייה אז אני לא יודעת מה אני יעשה לו." נופפה אנג'ל באגרופיה בכעס.
נטלי שחררה צחקוק ואחריו הגיע צחוק מתגלגל.
"יופי! עכשיו בנוסף למישהו יצור שעוקב אחרי חברה שלי צוחקת עלי! איזה יום מושלם!"
"אני מתה על הציניות שלך." נאנחה נטלי בחיוך רחב מנסה להרגיע את פרץ צחוקה.
~
הוא חזר למבנה ה"ריגול ופיקוח הקוסמים" בקאריאד. הוא נכנס למסדרון המרווח ודפק על דלתו של הבוס.
"כן?"
"זה אני."
"תיכנס."
"תקשיב. אני לא ידע מה קורה פה ואני לא יודע מי זאת!אבל מה שאני יודע זה שיש לה כוח רב: אני עוקב אחריה- במיומנות הכי גבוהה שאני יכול והיא עדיין מרגישה שאני שם!"
"בסדר, ציפיתי לזה. אבל בתמורה למאמצים אני יספר לה מי היא. זוהי אנג'ל בת 16 שלפני זמן לא רב גילתה שהיא קוסמת. החלטנו לעקוב אחריה מפני שהיא כנראה צאצא של קווין בראון."
"ק-קווין בראון?" הוא גימגם כלא מאמין.
"כן, קווין בראון."
~
"היי אבא, היי אמא." נכנסה אנג'ל לביתה שמאחוריה נטלי ונשקם על לחיים של הוריה.
"שלום נטלי חמודה. מה נשמע?" שאלה אמא בחיבה שכבר הספיקה להכיר טוב את נטלי.
"אני בסדר תודה. איך את?"
"מצוין."
"טוב אמא, אני מצטערת לקטוע את השיחה הנעימה שלכן, אבל אני ונטלי הולכות לשוק, אז באנו לקחת כסף וללכת."
"אין בעיה. קחי איתך פלאפון אנג'לינקה." אביה אמר והעביר דף בעיתון שקרא. אנג'ל עלתה לחדרה בריצה לקחה ארנק עם 150 שקלים עם פלאפון בתוך תיק קטן ורצה חזרה למטה לסלון.
הן אמרו ביי קצר להוריה של אנג'ל והתקדמו לעבר השוק שהיה במרחק 10 דקות מביתה של אנג'ל.
הן נכנסו לשוק והסתובבו בין הדוכנים הרבים.
"וואו! אלה בגדים יפים!" קראה נטלי בהתלהבות ונכנסה לדוכן שבעקבותיה אנג'ל, מגחכת.
הן הסתובבו למשך דקות אחדות וקנו שמלות חוף.
נטלי קנתה שמלה אפורה, צרה עם מחשוף ואנג'ל שמלה צבעונית עם כתפיות דקות.
הן הסתובבו במשך שעות ארוכות וקנו עגילים, משקפי שמש ובוקסרים חמודים.
"ביי אנג'" נטלי נפרדה מאנג'ל אחרי שהן הגיעו לביתה.
"ביי נט." היא חיבקה אותה ונכנסה לביתה.
"או! תראו מי נזכרה שיש לה בית." חייכה אמה בציניות.
"מצטערת. אבל היה לי כיף!"
"העיקר שנהנת."
"אנג'!!! תראי לי מה קנית!" אחותה רצה לעברה כמעט קופצת עליה.
אנג'ל הוציאה את כל מה שהיא קנתה כשמידי פעם עדי ממלמלת:" אני יוכל ללבוש את זה נכון?" או "אני יכולה לשים למחר? זה כל כך יפה!"
היא עלתה לחדרה והתקלחה במהירות. היא ירדה למטה ראתה את הסרט 'החברה של החבר הכי טוב שלי' בהזמנה ביס ואכלה משהו קטן. לא היה אף אחד בבית הוריה יצאו למסעדה ואחותה לרן. היא כל כך רצתה שיקרה משהו מעניין. הרגשה של בדידות תקפה אותה פתאום בלי שום קשר לשום דבר. היא כאילו התגעגעה למשהו מבלי לדעת למה. היא עלתה לחדרה בזמן שחיכה לה שם החור בקיר בצורת הריבוע זוהר באור הכחול הנוגה המוכר שלו.
אנג'ל לבשה את תלבושת בית הספר לקסמים שלה והביטה במראה. זה היה נראה טוב. אפילו טוב מאוד ודווקא בגלל זה היא לא אהבה את זה ולרגע הודתה על כך שקאריאד חצויה לחלק של בנים ובנות. היא פנתה בחיוך קטן לחור הריבוע וזחלה לתוכו.
אנג'ל יצאה מבעד לדלת השחורה. היא ציפתה לפגוש את המחנכת שלה ואת כל הבנות או את קרין אבל לא היה שם אף אחד.
"לא שוב!" היא קראה בכעס וחשבה מה כדי לא לעשות. לבסוף היא החליטה לשוטט קצת ביער. היא הלכה מעט והתיישבה על הדשא הירוק והבריא. היא ראתה ארנבת שקפצה לעברה. היא החזיקה בה בעדינות וליטפה אותה. הארנבת לא התנגדה. לאחר זמן מה אנג'ל השתעממה וניסתה לעשות כישוף. היא עצמה את עיניה ובהתרכזות השאירה את מוחה ללא שום מחשבה. היא דמיינה את פרוותה של הארנבת הופכת לכחולה. היא פקחה את עיניה וחייכה חיוך רחב כשנוכחה לדעת שהצליחה. היא עצמה את עיניה שוב ודמיינה את פרוותה של הארנבת חוזרת למצב הקודם.
"כל הכבוד." היא שמעה קול קטן מצייץ מאחוריה. היא הביטה לכל הכיוונים בסביבתה בניסיון למצוא את מי שדיבר אך לא מצאה.
"אני פה." נשמע שוב הציוץ הקטן והיא הביטה למעלה למקום שממנו שמעה את הקול.
אנג'ל פערה את פיה בתדהמה ועיניה נפקחו בתהייה.
זהו.. מקווה שנהנתם=]
תגיבו 333>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
