יותר מחצי שעה אבל יש חלק א' של הפרק...
נראה לי שהוא יהיה די קצר אני מתה לישון
פרק 4 חלק א'- בילוי? לא נראה לי!
מנקודת המבט של אנג'ל:
"אל תדאגי מאיה אני יצאתי כבר. תחכי לי בחוץ, אבא שלי לוקח..." אמרתי מודעת לעובדה שנאחר בערך בעששרים דקות.
"טוב ביי."מאיה ניתקה. אחרי פחות מחצי שעה נסיעה (הרבה פחות ת'אמת) הגענו למאיה.
"מה ניינים מאמי?" 'מה כבר יכול להשתנות מהיום בצהריים חוץ מזה שיש לי הרגשה שמשהו רע עומד לקרות' חשבתי ועניתי:" בסדר. מאיוש מצטערת על האיחור. אבל חפיף! יחכו לנו עשרים דקות." אמרתי מנסה לצאת מהעסק בקלות ובלי נזיפות. אבל עוד לפני שמאיה הספיקה לענות לי הפלאפון שלי צילצל. פשוט מזל משמים! 
"הלו?" עניתי.
"אנג'ל. זה לא בסדר."
"מה לא בסדר? מי זה בכלל?" שאלתי ואבא הסתכל במראה לראות בהבעת פני עם משהו לא בסדר.
"מה את לא מזהה אותי? זה שגיא!"
"שגיגוש! מה קורה? איפה הייתם שלושתכם?" שאלתי בנימה עליזה.
"את היית עסוקה באיזה אחד שהסתובבת איתו ולא רצינו להפריע..."
"טח! חכמים. הייתי מכירה ביניכם."
"לא נורא.. פגשנו עוד שני בנים."
"באמת? מי?" שאלתי מחכה לראות עם זה מישהו שאני מכירה.
"תום ורון הם בכיתה שלנו. אחלה גברים."
"אני מכירה אותם!" אמרתי בשמחה.
"מאיפה?"
"הכרתי חברה חדשה שהכירה לי אותם... עזוב."
"טוב ביי."
"מה ביי?" למה הוא מוזר היום? זה התיכון משפיע עליו או רון ההומו?? חח סתם הוא ממש לא כזה.
"אני בת אני לא יכול לדבר יותר מעשר דקות. אז ביי."
"אוקיי ביי מה שתגיד!" ניתקתי את השיחה חושבת על מלא בנים שאני מכירה שכל היום לא עוזבים את הטלפון מרכלים ומקשקשים כמו בנות.
אחרי כמה החלפות מילים עם מאיה(שדרך אגב היו מעניינות מאוד) הגענו לבאולינג. תמיד תהיתי מי המציא את כל המשחקי כדור. (זה פשוט גאוני.)
"או! מה לקח לכן כל כך הרבה זמן?" תמר שאלה נאנחת כשהיא יודעת כבר את התשובה.
"שוב אני. מצטערת." אמרתי כרגיל מתנצלת על האיחורים שלי. אחרי פיטפוטים וחפירה על שכמה דרק בל חתיך (לא שהוא מעניין הרבה מאיתנו) אכלנו בבית קפה ליד הבאולינג.
"אז אנג'. ספרי, מה קרה היום?"שאלה ניצן.
"מה קרה היום?" שאלתי.
"מי זה החתיך עם העיניים השחורות והשיער החום?"שאלה שוב ניצן.
"מישהו שהכרתי בצרפתית." לא הבנתי, למה תמיד שרואים בת מסתובבת עם בן חתיך רוב הסיכויים שקורה ביניהם משהו. תחשבו על זה רגע! אם יש בן שיותר מתאים לו להסתובב עם בנות? ואם יש בנות שנוח להן יותר להסתובב עם בנים? מה זה כבר אסור? רואים מישהו חדש ומישהי חדשה וכבר נוצר קליק? ברור שלא!
"טוב לא נחייב אותך לספר משהו שבאמת את לא רוצה." אמרה מישל משתתפת בשיחה.
"באמת שאין בינינו כלום. וחוץ מזה אין לנו נושאים מעניינים לדבר עליהם חוץ מבנים? כבר די נמאס לי אם להגיד את האמת." אמרתי בלי להראות את הכעס שהרגשתי.
"לא התכוונו אנג'. פשוט את היחידה שלא התנשקה עם לשון ולא היה לה חבר. אנחנו רוצות שתרגישי איך זה. כי רוב הזמן זאת הרגשה ממש טובה."אמרה קרן.
"אפשר לחשוב כאילו אתן לא זרקתן את כל החברים שהיו לכן." אמרתי בעוקצנות.
"אין איך לדעת. אולי זאת כנראה לא אהבה אמיתי. אף אחת לא מרגישה שבורה רציני אחרי פרידה." אמרה טל.
"נכון. למרות שעדיין אנחנו לא מכירות אתכן טוב אנחנו גם מבינות בדברים האלה." הסכימה גל עם טל.
"טוב יאללה בואו נעבור לבאולינג?" שאלה נטלי מצילה אותי מהמצב. זה פשוט מדהים עד כמה בנאדם יכול להכיר אותך אפילו אם הוא לא מכיר אותך.טוב זה משפט מוזר אבל נכון. שלחתי לנטלי מבט 'תודה'. נכנסנו לבאולינג וניגשנו לדלפק.
זהו...
קצר נכון??
אני מקווה שלא גרוע. כתבתי את זה עכשיו ואני עוד שניה נרדמת על השולחן...
תגיבו=]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
