היי. כפי שהבטחתי פרק 12. אני חושבת שזה כדי לפצות על הפרק הקודם שרובכן לא אהבתן.. עם טיפה שיפורים
פרק 12: מעל פני המים.
"היי לכולם!" נכנסו רועי רון ומאיה לחדר כשחיוכים מאושרים מתנוססים על פניהם. אנג'ל ונטלי גיחכו.
"יאללה אז נלך?" שאלה נטלי והם ירדו לקומה התחתונה פוגשים את גיא.
"לאיזה בריכה אתם הולכים?"שאל אותם גיא.
"לבריכה העירונית. זאת החדשה שפתחו רק לפני כמה ימים ליד הקניון, מכיר?" שאלה-אמרה נטלי.
"גם אני הולך לשם עם חברים. אנחנו יכולים להסיע אתכם."
'נו באמת' חשבה אנג'ל 'למה הם חייבים "במקרה" לבוא לאותה הביכה וגם למה דווקא לבריכה?!' עיקמה אנג'ל את פרופה מושכת אליה את מבטם של כולם.
"מה אסור לחשוב?" אמרה אנג'ל בציניות.
"ושוב הציניות שלה.." אמרה מאיה כשכולם מגלגלים את עיניהם חוץ מגיא.
"בטח שאנחנו רוצים." אמר רועי בהתלהבות.
"טוב אז שניים יבואו איתי כי אסור לי להסיע יותר משני אנשים מתחת לגיל 21. השלושה האחרים יצטרכו לנסוע עם עוד שני חברים שלי שגם באים עם מכוניות."
"למה אתם באים עם שלוש מכוניות כל אחד במקום לנסוע שלושתכם ברכב אחד?" שאלה מאיה באי- הבנה.
"טוב," גיחך גיא "שניהם קיבלו רישיון אז החלטנו לנסוע כל אחד ברכב שלו."
"אוקי. זה הדבר הכי מטומטם ששמעתי בחיים שלי." אמר רון.
"גם אני חושב\ת." אמרו כולם בו-זמנית וצחקקו.
"אבל מה אכפת לנו? העיקר שיש לנו טרמפ לשם." אמרה נטלי והם יצאו מהבית. גיא הודיע לחבריו שיגיעו לבית שלו כדי להסיע גם אותנו ובמהרה שניהם הגיעו.
" אנג'ל לכי עם גיא. רון ומאיה לכו עם ניב, רועי ואני ניסע עם רן." אמרה נטלי מבלי לחשוב יותר מידי.
"גם רן בא?ממתי אתם חברים?" שאלה אנג'ל מתחצפת. אף פעם לא הייתה מדברת לאנשים שהיא לא בקשר טוב וידידותי איתם.
"את יודעת שאת ממש מנומסת? וכן אנחנו חברים." אמר גיא במבט נזעם.
היא התקדמה לעבר נטלי ושאלה בהבעה מיואשת:"למה דווקא אני נוסעת איתו? לבד?" נטלי לא ענתה וחייכה חיוך ערמומי. אנג'ל נכנסה לג'יפ של אביה של אנג'ל בעוד גיא מתניע את המכונית.
"למה את יושבת מקדימה?" אמר גיא לאנג'ל מחזיר על הערה החוצפה הקודמת שלה. אנג'ל פערה את פיה בתדהמה. בכוונה שמה את רגליה על המשענת ביניהם כשנעליה מעליו.
הוא חייך נהנה מכך שמצליח לשגע אותה. אנג'ל שראתה את חיוכו חייכה בשטניות והוציאה קרם הגנה מתוך התיק.
היא לחצה על הבקבוק שוב ושוב ולא יצא הקרם. היא ניערה וניסתה שוב. הפעם היא כיוונה לעבר גיא. נשמע קול "שפריץ!" קטן וחולצתו של גיא התמלאה בקרם הגנה. הם היו כבר בחצי הדרך וגיא הרגיש הוא מתחרפן. רק נסיעה של 10 דקות והיא כמעט גורמת לו לצאת מריכוז? הוא שלך לעברה מבט רושף והיא בתגובה חייכה בגאווה.
הם הגיעו לבריכה מחנים את האוטו ויושבים בשקט על הספסל מחכים לאחרים. כולם הגיעו והם נכנסו משלמים בדלפק הניסה.
הם הסתכלו סביב בוחנים את הבריכה בפעם הראשונה. בריכה גדולה יחסים ומסביבה מדשאות דשא שעליהן שמשיות וכיסאות רבים. אנג'ל בחנה את כמות האנשים ששהתה שם. 'לא כזה נורא. יש פה כמות די גדולה של אנשים ועדיין יש מלא מקום.'היא חייכה והם התקדמו מוצאים לעצמם מקום נוח.
הם הורידו את הבגדים שלהם נשארים בבגדי ים, נמרחים בקרם הגנה.
כל הבנים חוץ מגיא קפצו לבריכה בהתלהבות.
"מי נכנסת איתי?" שאלה אנג'ל. מאיה ונטלי הנהנו לשלילה. אנג'ל נאנחה בייאוש והתקדמה לבריכה שגיא בעקבותיה.
"נו, את קופצת?" שאל גיא את אנג'ל שעמדה ליד הבריכה.
"אני לא מתכוונת לקפוץ ולקפוא מקור. אני יכנס לאט."
"לא נראה לי." אמר גיא ואנג'ל בהתה בו בפרצוף לא מבין. הוא הרים אותה וקפץ איתה ביחד. אנג'ל וגיא עלו מעל פני המים. אנג'ל רעדה מקור.
"אתה דפוק את יודע?" אמרה אנג'ל ובינתיים שפתיה הכחילו.
"את כנראה ממש רגישה לקור." אמר גיא והביט בה מודאג. הם התחילו לשחות במהירות כדי להתחמם ואז שחו לעבר לרון, רועי, רן וניב.
"בואו נשחק קרב תרנגולים! אנג'ל תעלי על רן. רון על ניב ואני על גיא." אמר רועי וכולם פנו לבני זוגם.
"אנג'!" קרא רן.
"מה?"
"אנחנו מכסחים אותם!" אמר בחיוך ענק והוסיף "איזה כיף שאני איתך. לא פגשתי אותך מאז שהייתי אצלכן בבית."
"כן. ובגלל זה אנחנו צוות מנצח." השוויצה אנג'ל ועלתה על כתפיו.
הם התחילו. רון נפל במהרה ראשון ואנג'ל ורועי התחילו לדחוף אחד את השני בכוח. כל פעם שאחד דחף את השני כולם פרצו בצחוק בלתי פוסק למראה התנועות המוזרות שעשו כדי להישאר למעלה. לבסוף הם נפלו ביחד. אחרי כמה דקות אנג'ל יצאה מצטרפת למאיה ונטלי בניסיון להשתזפות.
"איזה חמוד הוא!" אמרה מאיה בחולמניות.
"מי?" שאלו אנג'ל ונטלי ביחד.
"ניב." אמרה ונאנחה.
"אוווווו! משהו קורה בניכם?" שאלה נטלי.
"מה פתאום? הכרתי אותו רק שנסענו איתו. אבל הוא כל כך יפה ומתוק. ואוהב מוזיקה שאני שומעת." אמרה מאיה לא מסיטה את מבטה ממנו. נטלי ואנג'ל החליטו לעזוב את מאיה ולדבר על נושאים אחרים- לא לפני שנטלי לחשה באוזנה של אנג'ל שהן יעשו שידוך.
"מישהי יודעת מה השעה?" שאלה אנג'ל מרכיבה על אפה משקפי שמש.
"כן. עכשיו שלוש וחצי." ענתה מאיה.
"אולי ניכנס?" שאלה נטלי שהתחיל להימאס לה מהשמש הקופחת והחום.
"כן, רעיון טוב." אמרה מאיה והן קמו.
"מה איתך אנג'? את לא באה?" שאלה מאיה.
"לא. הספיק לי בינתיים." ענתה אנג'ל מוציאה MP4 ומכניסה את האוזניות לאוזניה. אחרי שעה בערך כולם יצאו מהמים.
"אנג'ל?" שאל רון. אנג'ל לא ענתה. גיא הוציא את משקפי השמש מעיניה של אנגל.
"אין מקום שהיא לא תצליח להירדם בו." חייכה מאיה וצחקקה.
"לפני שתנסו להעיר אותה, אני מזהירה אתכם: ממש קשה להעיר אותה." אמרה נטלי. בהתחלה הם ניסו בעדינות: לנענע, לדגדג ואפילו להכניס את האוזניות לאוזניה ולשים על ווליום חזק וכצפוי זה לא עזר.
"יש לי רעיון." אמר רועי ונעלם משם במהירות. הוא חזר שבידו בקבוק קטשופ.
"למה נראה לי שהוא הולך לחטוף מכות?" שאל רן צופה בכיליון עיניים במעשה הבא של רועי.
הוא פתח את פיה ושפך לתוכו מלא קטשופ. אנג'ל פתחה את עיניה במהירות יורקת את הקטשופ על הדשא.
"מי עשה את זה?!" צרחה אנג'ל ועיניה האדימו מעצבים. ברגע שכולם שתקו והביטו לעברו של רועי היא קמה.היא חטפה את הקטשופ מידיו והשפריצה על כל גופו. כעת כל האנשים שהביטו לעברם צחקו. רועי חטף את הקטשופ בחזרה והשפריץ. הבעיה הייתה שמאיה נעמדה לפני אנג'ל לפני שהוא שם לב. הדבר התפתח למלחמת קטשופ ענקית שבסופה כולם יצאו מרוחים בנוזל האדום.
הם הצטלמו בפוזות מצחיקות מבקשים מאנשים זרים לצלם אותם. אחרי הרבה צחוקים ותצלומים הם הלכו למקלחות והתנקו.
"וואי זה היה אחד הדברים המטורפים שעשיתי בחיים שלי." אמר רון מושך מכולם הנהונים ומלמולים של הסכמה חוץ מאנג'ל- כמובן.כולם צחקו והתקדמו למזנון מתכננים את ההמבורגרים העסיסיים שיקנו. הם אכלו מושכים את הזמן בפטפוטים ובצחוקים. אחרי שאנג'ל נפרדה מכולם היא נכנסה לביתה בשעה שש בערב.
" היי אמא, היי אבא." אמרה נושקת לשניהם בלחיים.
"איך היה חמודה?" שאלה אמה.
"ממש כיף.. טוב אני עולה להתקלח." אמרה אנג'ל והתחילה לעלות במדרגות לקומה השנייה שקולו של אביה עצר אותה: "חכי. אנחנו רוצים לשאול אותך משהו."
"אתם מלחיצים אותי." אמרה אנג'ל מביטה בהם מבלי למצמץ.
"אין מה להילחץ. סתם רצינו לשאול אם משהו מוזר קרה לך בזמן האחרון."אמרה אמה.
"לא כלום לא קרה." אמרה אנג'ל מכחישה את החלום המוזר שהיה לה. ההורים שלה יחשבו שזה שטותי ודמיוני מידי. הוריה הביטו בה בחשד מודעים לכך שלא אמרה את האמת אבל עדין, הם הבינו אותה. אנג'ל נכנסה למקלחת ארוכה בתקווה להסיר את כל הקטשופ שהיה על גופה. היא יצאה מהמקלחת לבושה בבוקסר וחולצה גזורה. היא התיישבה על מיטתה מוציאה מתיקה מתמטיקה ואנגלית. היא החלה שוקדת על שיעוריה בפעם הראשונה השנה וכל כך רצתה להאמין שגם בפעם האחרונה. אבל מה הסיכויים שזה יקרה? בעצם- אין סיכויים שזה יקרה. היא התמתחה קמה מהמיטה ומניחה את ספריה על השולחן. היא שכבה במיטתה מתכסה בשמיכה הקיצית מפהקת פיהוק קטן.לפני שהספיקה לחשוב על משהו נרדמה ומצאה את עצמה נסחפת לעולם החלומות.
***
אנג'ל התעוררה. היא הסתכלה סביב בחדרה מחפשת אחר מקום האור שהעיר אותה.
היא עצרה את מבטה והביטה על משהו. נשימתה נעתקה.
'רק לא זה.' היא הביטה בחור המרובע המדויק שממנו בקע האור הכחול שהיה מוכר לה כל כך מהפעם הקודמת. היא התקדמה לעבר החור זוחלת בתוכו וחושבת, לאיזה מקום הפעם המערה הזאת תוביל אותה?
מקווה שאהבתם תגיבו33333>
מיקי (~שיר~) שחייבת להשתין כרגע XD
בבלוג זה
בכל הבלוגים
