look at me and tell me what do u see

למה אנשים מתעצבנים בלי סיבה?

הרי לכל דבר בעולם יש סיבה כלשהי..לא?

לאחרונה שמתי לב שאני נמצאת במלחמה תמידית עם ההורים שלי..

זה כמו מלחמה בין שתי עולמות שונים לגמרי שלא מבינים אחד את השני...

והחוקים המטומטמים האלה שהם מתחילים להמציא שיעורים כל הזמן, די-וי-די רק במכונית לא להסתכל טלוויזיה הרבה...זה חוקים נורא מוזרים בישבילי, בחיים לא היו לי חוקים כאלה..

זה נורא מעצבן...אולי אני נראית לחלק מהאנשים ילדה מפונקת אבל אני לא...ההורים שלי מזדקנים וניהיים עצבניים יותר...פחות מבינים...כשאני בוכה הם לא גורמים לי להפסיק תוך כדי ליטופים על הראש כמו שכל הורה נורמאלי היה עושה..אלא אומרים לי שאני נראית לא מכובד, ומתנהגת לא בהתאם לגילי..מה? אנשים מבוגרים לא בוכים? או שבוכים רק כדי לגרום לאחרים לרחם אליהם?

כאן אני מסיימת ואני לא אתחנן לתגובות יותר...רוצים? תגיבו לא אכפת לי. לא רוצים אל תגיבו עיניין שלכם..ובכל מקרה תודה מראש לכל המגיב=]

נ.ב

 אני שוקלת בכלל לסגור ת'בלוג..ככה שלא ממש אכפת לי כבר.