לי זה לא אומר הרבה, אני פשוט אוהבת את המשפט הזה.

אם ארצה אוכל לחפור לכם שעות, אבל אני רעבה, אולי פעם הבאה.

להית'.

היי, שלום, צהרים טובים,

הנה קצת גראפיקה..
הנה, כדי שתוכלו לראות כמה פאן ארטים שלי:

מקווה שאהבתם..

אוהבת

אחרי כל החודש הזה, אחרי שדאגתם לי כ"כ הרבה לפי מה שאתם אומרים,

אתם פתאום בורחים? שוכחים שאני קיימת?

אני צריכה להזכיר לכם שלא הייתי פה חודש, ושאתם התגעגעתם נורא?

אני לא חושבת.

ושאני מנסה להתחבר איתכם, למה אתם כ"כ מתנהגים מוזר?

אני שוב ילדה רגילה, אני לא חלשה כמו אז.

ויש אתכם, שאפילו לא טרחתם להתקשר או לבקר או אפילו לשלוח אסמס,

אבל לא על זה אני כועסת. אני כועסת על זה שאפילו לא שאלתם לשלומי אחרי שחזרתי,

ואני כועסת על זה שאתם חושבים שעכשיו השתניתי וכבר לא מתייחסים אליי.

איפה החברים שהיו פעם? לאן הם נעלמו?

חודש נפלא