אני כ''כ שמחה...

אחרי בערך חודש, אם לא יותר שהוא הודה שהרגש שלו מתחזק כלפיי, הבנתי שעכשיו תורי לספר לו, ולא כדי סתם לספר, אלא כי זה באמת נכון ופשוט פחדתי לספר כי ידעתי שהוא אוהב מישהי ושהמאמץ לספר לו אפילו לא שווה...

סיפרתי לו ועדיין בפחד שזה סתם יפגע בי..  אבל אז זה קרה הילדה שהוא אוהב (אבל הרבה פחות ממקודם) הפכה להיות חברה של ילד מהכיתה שלי שבמקרה הוא מכיר אותו...נחמד..אז האהבה כלפיה ירדה והוא התקרב עוד קצת אליי...בין אם זה בגלל הרגש שלו באמת ובין אם זה בגלל שהוא מנסה לשכוח אותה... עדיין לא יודעת, אבל התקרבנו=] (אני נשמעת נואשת הא!?)..

גם כשאני והוא היינו ביחד אפעם לא אמרנו אחד לשני איך אנחנו באמת מרגישים..נעצרנו...כנראה שככה זה היה צריך להיות לא יודעת... ועכשיו מה שתוקע אותנו מלחזור זו רק שיחה... שיחה אחת קטנה כדי להבין מה "נסגר" איתנו... אם הוא עדיין אוהב אותה ומעדיף להיות לבד.. או שהוא ייתן לרגוש שלו כלפיי להתחזק עוד יותר ממה שהוא ולתת לנו עוד הזדמנות... למרות שכבר הייתה לנו שיחה על לחזור, ידענו שה יקרה מתישו אבל אנחנו עדיין לא בטוחים...אולי הפעם זה יקרה!?...

אני נורא רוצה..ומקווה שזה יקרה... לקח לי המווון זמן להתגבר על האהבה הראשונה שלי שנתתי לו את כל כולי ויותר מזה.. ועכשיו הוא החבר של חברה שלי... האהבה שלי כלפיו התחילה לדעוך וזה אפילו מוצא חן בעיני, בעיקר בגלל שהרגש שיש לי כלפיי מישו עכשיו, הוא כלפיי אדם מדהים שאני מאמינה שאני אפילו מסוגלת להתאהב בו... כרגע אני לא נותנת לזה לקרות אבל יהיה פנאןן!!...

יאללה לילה טוב חמדמדים... לכו לישון מוקדם מחר בצפר... (אני לעומתכם מתחילה ברבע ל-12 ומסיימת ב-1 ורבע... איזה כיף=])