And I thought that will be easy

לפעמים אני יושב וחושב,

איזה מזל שיש לנו אהבה בחיים.

כזאת אהבה, שגם אם קורה דבר עצוב, יש היכן להניח את הראש.

גם אם הבוס מעצבן לפעמים, חוזרים הביתה ושוב מחייכים,

הנשיקה הכי קטנה ועדינה,והחיבוק הכי רך ואוהב, פותרים לחצים וכעסים עצומים,

הרגע בו אתה חושב איך עובר היום לבת זוגתך, ומצפה לשיחה ממנה,

הרגע בו אתה חושב לעצמך, איך להעלות לה את החיוך ולהפתיע אותה,

אהבה היא זו שמאזנת את היחס שלך לעולם,

את היחס שלך לעבודה, ללימודים.. גם אם לא מרגישים.

האהבה גורמת לך לעשות דברים נועזים ובלתי נשכחים.

ואיך מתמודד בן אדם ללא אהבה בחיים?

לא קל אם תהיתם.

סקס זה לא הבעיה, אך הוא מתאים ליצרים אחרים. לא אלה שיש לי חסכים בהם.

העסיקה במוסיקה, צילום, לימודים, אימונים וחברים לא מצליחים לטשטש את מחשבותיי ולהרפות את עיניי מזוגות טריים וותיקים שמדברים סחור סחור על ערב יום האהבה.

ואני.? בטח אצא עם חברים לאיזה פאב.

לכתוב שאין לי בחורות מסויימות בראש כרגע? זה יהיה שקר מוחלט. אך למדתי במרוצת האהבה; "גודל הציפייה כגודל האכזבה". 

אני כן יוזם וכן מראה נוכחות, אך נותן לחיים לזרום, מאשר להיכנס לסרטים ופנטזיות רחוקות.

סתם חסרה האחת שתאזן לי את החיים ותשגע לי את הלב.

ירדן,

זה שמחכה להחזיק אותך בזרועותיו,

ללטף את שיערך ברכות,

ולומר לך שאת כל עולמו.