And I thought that will be easy

למה כל פעם כשאני כותב פה זה בגלל שאני כועס / עצוב / רע לי? ושלל הדברים האישיים..

אחרי תקופת התגברות על האקסית, שאגב גיליתי שבגדה לי, החלטתי שאני ממשיך בחיים ולעבור על זה, עם כל הקושי שהיה בדרך; הזכרונות, התמונות, החוויות, האהבה, והשאר.

החלטתי שהאקסית הייתה רק חלק ממש קטן בכל החיים שלי ושאני יכול להמשיך הלאה. הבנתי על בשרי לא להתמסר בכל כך קלות.

לילה לבן מעייף עברתי ביום רביעי שבוע שעבר. חזרתי מתל השומר לכיוון רכבת ת"א. כולי עם עיניים מפוצצות לא שם לב לאף אחד. פתאום התיישבה לידי בחורה חיננית, חמודה ממש ופלקט אמנותי מגולגל יוצא מתוך תיקה הקטן. מצאתי נושא שיחה והתחלנו לדבר, ובסופו של דבר מספר טלפון.

כולי שמח ועם הרגשה טובה, נפגש עם חבר ומעבירים את היום. יום למחרת צלצול, ויום לאחר מכן יצאנו לבילוי.

דייט-

היא הייתה לבושה בצורה נשית יפה יפה, אך כמובן הטיזינג מצידי היה "נו, אז זה מה שזרקת על עצמך לפני שאת באת לראות אותי :)?".

בדייט שיצאנו אליו היה מאוד כיף והייתי מאוד פלייר; יצירת מגע, מבטים וכל השאר. צחקנו ונהנו. יוצאים מהפאב מחזיקים ידיים ויצאתי עם הרגשה מאוד כיפית.

לאחר מכן ישבנו אצלי באוטו בחניית כורכר, האזנו למוסיקת רדיו והמשכנו לדבר. הרגשתי ממש חופשי עד כדי כך שנגעתי לה בירך וליטפתי את שיערה החום בצורה עדינה בלי שום בושה, הסתכלתי לה לעיניים תוך כדי דיבור והחזקתי בידה. ידעתי שאני שולט והכדור נמצא אצלי בידיים, אך העדפתי שלא לעשות דבר.

בשלב מסויים התחיל להיות מאוחר והיא אמרה שהיא צריכה לחזור הביתה ולקום מוקדם (היא באה עם אוטו משלה שהיה לידינו), אז יצאנו מהאוטו ונפרדנו כמו שצריך.

באופן בלתי צפוי ומאוד מפתיע היא נישקה אותי. עצרתי את הנשיקה לאחר כמה שניות וזרקתי לה משפט "טוב, שלא תתרגלי יותר מדיי.." מלווה עם חיוך ערמומי, היא בתגובה אמרה תוך כדי חיוך "איזה חצוף.." . המשכנו להתנשק, עצרתי שוב, הסתכלתי לה אל תוך עינייה ושאלתי אותה "נהנת הערב?" , היא השיבה בחיוב ואמרתי שגם אני מאוד. המשכנו להתנשק עוד כמה שניות וניפרדנו לשלום.

אמרתי לעצמי שלא משנה כל מה שקרה לי עד עכשיו איתה, אסור לי להפוך אותה לבחורה מיוחדת לבינתיים ולתת לה יותר מדי תשומת לב שבסופו של דבר יהיה נגדי במידה ולא יתממש שום דבר.

ו... דיברנו בטלפון, התכתבנו במסרונים, והכל נראה בסדר, אך ההרגשה הכללית אומרת לי שאני מבזבז את הזמן היקר שלי על בחורה שלא יודעת מה היא רוצה בעצמה. 

מצד אחד הרושם שאני מקבל ממנה הוא רושם טוב שהיא רוצה באמת להיפגש עוד ולדבר וכל הדברים מסביב, ומצד שני אני מרגיש שהיא חושבת שאני ממש לא בליגה שלה בגלל שאני קטן ממנה בשנתיים.

אני לא מבין מה היא רוצה.. יוצא לנו לדבר ויש לנו הרבה צחוקים, נושאים משותפים וכל השאר. אז מה.. להמשיך לשחק את המשחק? את הבנאדם שאני לא? לחתוך שיחות בפרצוף ולהגיד לה שאני עסוק בשביל שזה ייצור אצלה רגש כלשהו.. ?

אין לי עצבים לכל המשחקים שאני חייב לשחק. להביע ייתר התעניינות ייצור שהיא תחשוב שאני בכיס הקטן שלה והיא יכולה לשחק בי כמה שהיא רוצה, בין אם היא מתכוונת לזה ובין אם לא.  להביע התעניינות מועטה יכול יותר למשוך אותה אלי יותר כדי להוכיח שהיא מספיק טובה בשבילי או שהיא יכולה פשוט להגיד "מה נראה לו?!" ולהתרחק.

נראה לי שאחרי שעשיתי שיחה בטלפון של שעה דיי הראתי לה את התעניינות ייתר שלא הייתי צריך להראות. למה אני מרגיש מפגר?

אין לי עצבים לכל זה. אין לי עצבים למשחקים ואין לי עצבים לאי וודאות הזאת.

מה אני עושה? מה לעשות?

ירדן,

שרק רוצה מישהי לאהוב

ושתאהב אותו חזרה.