 כינוי:
RoyalBlood בן: 34
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הוסף מסר | 7/2008
וויתור
עם ההתגברות בא הוויתור הטוטאלי.
בשביל מה לקיים אהבה חד צדדית?
בשביל מה להשקיע מחשבה על משהו שלא יקרה?
-_-
הלכתי לנגן קצת, אתאמן על מוצארט.
| |
התגברות בכפייה
אני, לאהוב אותה.
אני, לתת את לבי.
היא, לא יכולה.
היא, לא אותי.
אני והיא, ידידים.
אני, להתגבר.
למרות ש...
אני, לאהוב אותה.
אני, לתת את לבי.......
עריכה:
הכל בסדר.
אם זה לא קורה, אז זה לא קורה.
נמשיך הלאה כאילו לא קרה כלום.
ירדן.
| |
נוסטלגיה
לא עדכנתי כמה ימים, לא הייתה לי ממש את האפשרות הזאת, אז הינה עדכון לפני שאני הולך להנות בעזריאלי.
ישנתי אצל חבר וותיק בעיר הקודמת שגרתי בה. זה קרה בין בין הימים שלישי עד ראשון, היום.
יש לי כאן, באריאל, שני חברים וותיקים שאני עוד שומר איתם על קשר מהיסודי, לפעמים אני בא לכאן לכמה ימים, לפעמים הם אלי ודי כיף.
אז בימים הראשונים הסתובבנו שלושתינו באריאל, הלוך ושוב, פגשנו ידידות שלא ראיתי הרבה זמן (שנים..), ותודה לאל הן לא השתנו בכל כך קיצוניות כמו אנשים אחרים שפגשתי - איבדו את תמימותם לחלוטין, התחילו לעשן, זה הגעיל אותי במקצת.
די העברתי את הימים הראשונים ממש מהר, לא היה פרט כל כך חשוב בימים האלה (שיט יש לי זיכרון דפוק).
אחרי הרהורים רבים החלטתי להתקשר לאהבת נעורי (לא, אני לא מרגיש כלפיה כלום.), ואחרי שהיא ענתה היא קראה לי לביתה.
אני לא חושב שהיא הייתה מופתעת, בגלל שלפני שעה קלה ביקשתי מחברה שלה שהיא גם ידידה שלי את המספר שלה, והן היו ביחד כשהתקשרתי.
הגעתי, היה נחמד, צחקנו המון בגלל כל מיני דברים שראינו במחשב, ואחרי זה שני חברי הוותיקים התחילו להציק לי בלצאת החוצה.
אחרי הצלצול השני כבר התייאשתי ויצאתי החוצה בגלל הטענה שלהם שזה היה "דחוף".
יצאתי ופתאום אני רואה לידם מישהו שלא זהיתי בהתחלה. אחר כך זהיתי אבל אמרתי לעצמי "זה לא יכול להיות" ואז הם אמרו לי שזה אותו חבר מכיתה ה' שעבר דירה והוא בא לבקר במפתיע את אחד מחברי הוותיקים.
כל כך שמחתי, איזה תיזמון מעולה בחיי, דווקא כשאני באריאל הוא בא במפתיע, ממש נהנתי, עכשיו נשמור על קשר.
קראנו לבנות לצאת החוצה גם כן, ואחת מהן שהייתה בת כיתתי גם הייתה שמחה. ממש פגישת מחזור.
אחר כל נאלצתי לומר "ביי ביי" לשתי הבנות, כמו שאמרתי אחת מהן ידידה ואחת מהן אהבת נעורי.
אחר כך קבענו בSMSים לצאת יותר מאוחר ביחד לפני שאני נוסע יום למחרת, ז"א היום עוד קצת זמן.
אחרי שהסתובבנו ארבעתינו, החבר הוותיק המפתיע נאלץ לחזור הביתה כי בני משפחתו חיכו לו במכונית, אז אמרנו לו להת' ועכשיו נשמור על קשר.
היו לי חברים מאוד טובים מהיסודי עד כיתה ז' בערך, עד שרבנו בגלל משהו טיפשי והפסקנו לדבר. חברי הוותיקים החליטו אתמול לשים לזה סוף ואירגנו פגישת סליחה, והיה דווקא נחמד, איך אנשים משתנים (כמו שאמרתי מקודם), דווקא הם השתנו לטובה, ממש לא כמו שאני זוכר אותם, ואחד מהם היה אחד החברים הכי טובים שלי, כל הזמן היינו רובצים הוא בביתי שלי ואני בביתו שלו.
יותר מאוחר אחרי סיבובים רבים בעיר, נפגשנו שני חברי הוותיקים, אני , ובנוסף שתי הבנות. היה מצחיק ומעניין, דיברנו על בנים ועל בנות בגלל ארועים לא נעימים שקרו לשתיהן, וגם לי.
הרגשתי ממש חופשי לדבר לידה, אותה מישהי שבין תקופת כיתה ז' ועד תקופת כיתה ט' הייתי מאוהב בה ממש. הזמן היחיד שהייתי דיי לחוץ זה היה כשהתקשרתי, אחרי זה היה ממש מצחיק ומשעשע.
אני שמח שהיא מתקדמת בחיים. אני שמח שיש לה אופי די משוגע, משעשע ומצחיק, כי אם לא היה הייתי צריך להמציא אחת כזאת בעצמי. אין ספק, היא ילדה מיוחדת, בעלת שמחת חיים.
בסוף חזרנו אני וחבר שלי הביתה בשעה 3:00 AM. אבל נרדמתי רק ב4:00 בגלל שהיה לי די קשה להרדם אחרי הימים האחרונים ההזויים האלה, ובמיוחד באותו יום שבת מוזר.
היה ממש נחמד לעשות פגישה רגע לפני שאני עוזב את אריאל לא יודע לכמה זמן. הביקור הזה באריאל היה מיוחד, לא היה יום אחד שלא נהנתי פה, ודווקא קצת עצוב לי לעזוב בגלל שיש המון אנשים טובים שלא ראיתי הרבה זמן. מספיק היה לעבור ברחוב ולראות אנשים שאני מכיר ולומר להם שלום. אני מקווה שיצא לי לבוא לבקר באריאל שוב בזמן הקרוב - כמו אמצע אוגוסט בערך.
___
יש לי חברים טובים גם בבית באיזור שאני עכשיו לומד בו, זה מזכיר לי שלא ממש דיברתי עם אחד מהם בימים האחרונים.
נדבר איתם היום כשאגיע לביתי הקט. בערך שמונה חברים, חברים טובים, חברי אמת, לא כאלה של "שלום להתראות".
ועכשיו לגביי ואהבה? אין לי מושג. תחושת הריקנות חזרה. חברים שלי עדיין חושבים שאני אוהב את אהבת נעורי, אני אומר שאלו שטויות.
אני חושב שנשאר קצת רגש כלפי אותה ידידה שלא מאריאל.
אותה אחת עדיין בחו"ל, ומעדכנת אותי באימייל. היא די נהנת שמה, שומרת על עצמה ואמרה שהיא ראתה נופים מדהימים. העיקר שתחזור בשלום.
עוד מעט אני אצא מאריאל לכיוון תל אביב, שמה אני אראה עוד חברים בפגישת פורום, לשמה אסחב עם תיק בגדים + גיטרה קלאסית + חבר וותיק שהחליט שהוא יצטרף אלי.
יותר מאוחר אגיע הביתה, ובטח יהיה לי מאוד קשה עם זה- אני לא מרבה לצאת מהחדר שלי בגלל שאין הרבה מה לעשות במושב הזה, וכשאני יוצא מהחדר זה או לזרוק את הזבל או לצאת עם חברים פעם ב.. בגלל שכל אחד גר רחוק מהשני.
עוד מעט עוד ידידה עומדת לטוס, עוד ידידה מהלהקה. היא והידידה שכבר בחו"ל יחזרו כמעט באותו זמן, ואני מקווה שיהיו כבר פגישות להקה.
עד הפעם הבאה.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
