וואו ילדה.
כל כך הרסת לעצמך את החיים, את כזאת מניפולטיבית, כי הורג אותי שאת ככה משקרת לי, בפנים, בלי בושה. ואני יודעת שזה נכון, ואת יודעת שאני יודעת, אז למה את עושה אתזה? עוד יותר כדי להרוס את החברות בנינו? יש לנו חברות שתאמיני לי לא מוצאים כל יום, מהיום שנולדתי אני מכירה אותך. אז למה את עושה את זה? אני אוהבת אותך כל כך הרבה ופשוט חבל לי שאת במו ידייך הורסת אתזה. בשביל מה? זה עושה לך טוב? ואני נותנת לך הזדמנות ואת לא מנצלת אותה, כי את יודעת שאם היית אומרת לי עכשיו הייתי אומרת לך שבסדר, תודה שהיית כנה איתי, את חברה אמיתית. אבל לא, מסתבר שלא, כי את ממשיכה לשקר לי, בפנים, בלי בושה.
זה כל כך חבל לי, יש עוד המון. ואני בוחרת אותך, אז כל כך עצוב לי שאת הורסת אתזה. אבל עכשיו, אם תבואי אלי ותגידי לי שזה נכון כל מה שאמרתי אני אפילו לא אכעס, אני אתאכזב, כי הבאתי לך הזדמנות ועוד הזדמנות ואת פשוט דרכת עליהן, אז את החברות שהייתה בנינו כבר הרסת, ואי אפשר לבנות שוב, כי חברות בנויה על אמון, וזה כל כך גרוע מה שעשית. אני בחיים יותר לא אאמין לך, גם אם זה יהיה נכון, כי זה קשה לי עכשיו, פשוט קשה.
בהצלחה חברה טובה שלי.
הדר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
