לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

I got lost on the way


we all go to hell..

Avatarכינוי: 

בת: 36





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2014

אז זהו עוברים..


אז זהו, עוברים.

עוברת גיל, עוברת מסטטוס אחד למשנהו. כל החיים אני נמצאת במעברים.

במקום העבודה הקודם שלי, אחד המוטואים החשובים ביותר שלנו היה: ''הדבר היחיד הקבוע בחיינו הוא השינוי''. וכמה שזה נכון.

אני כל הזמן משתנה, כל הזמן משנים. פעמים רבות מבלי לשים.

 

הקושי מתחיל כשאני רוצה לבצע את השינוי באופן מודע. פתאום שמה לב לכל הדברים שסביבי, כל מה שמפריע וכל מה שקשה לי.

אני אוהבת את היציבות שבחיים, גם אם הדבר גורם לכך שאהיה אומללה. בוודאי תאמרו-אף אדם אינו אוהב או מעדיף להיות אומלל. מצבים של אומללות, אם ישנם, הם מצבים של ''אין בחירה''. ואני טוענת שלכל דבר יש בחירה. וכן ישנם אנשים שמעדיפים להיות אומללים מאשר לחיות באי ודאות.

 

הדרך של השינוי, פעמים רבות לוקחת זמן. אני לומדת להיות מודעת לעצמי, לסביבה שלי, לרצונות שלי.

כל אחד חווה את השינוי אחרת. גם אם נראה, כי השינוי גורם לנו לסגת, הדבר נעשה על מנת שנתקדם בחיים ממקום בו אינו יותר חזקים, שכן ''הנפילות'' באות להראות לנו דברים נוספים בחיינו,באישיותנו שעלינו לתקן ולשנות.

 

אז הספקתי להכיר בן זוג שהוא מדהים, פרטנר אמיתי, לא צפיתי זאת שמגיע והנה חלף לו הזמן מעל שנהוהספקנו להתארס בהצעה רומנטית שכזאת .חלומה של כל אישה. לעבור לגור יחד,לעבוד יחד. מה צריך יותר מזה?

בריאות.

 

אז הבריאות היא משהו מעניין הספקתי בזמן הזה לקבל אישור לקנאביס רפואי ש..וואו! זה מדהים איך ממספר שאיפות יכולתי לקום על הרגליים, ללכת, להתכופף, להיות מאושרת באמת, לצחוק ולהמשיך הלאה.. 

אבל הכאבים ברחם היו עדיין והתעצמו ועל כן לפני חודש בדיוק עברתי ניתוח לפרוסקופי נוסף, צרבו מוקדים נוספים, הוציאו גרגור מהשחלה. הוחלט שלא להמשיך עם הגלולות ושעדיף להתחיל טיפול בהתקן תוך רחמי - מירנה.

אז כעת אני קצת מדממת וסובלת מכאבים כי עוד לא התחלתי בטיפול התרופתי החדש,אבל אני מתאוששת אט אט בבית.

מעבירה את זמני - שוב, כאן. כי אין לי משהו מעניין כמו לכתוב כאן קצת, לפרוק ולשחרר..

 

למרות שחסר לי הלימודים מעט.. אני יודעת שהכסף כעת מושקע בדבר לא פחות חשוב מחלומותיי שלמדתי שאם אני באמת רוצה יכולים לקרות - החתונה. אז וואו נובמבר מתקרב בצעדי ענק.

ויש פרפרים מהציפייה, מהתוכניות סביב ועם זה החששות שהמצב הבטחוני לא יאשר הגעה של אורחים מחו''ל, שלא יבטל בעל האולם ושלא אגיע למצב שאחשוב להתחתן ''באח הגדול'' קריצה.

 

אבל האמת מודה שכייף להתענג ולצלול בין האותיות ומשום מה גם לכתוב כאן מעט אופטימיות שכזאת.. משהו לא מוכר, חדש, מעבר..

 

נכתב על ידי , 28/7/2014 16:33  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-25/8/2014 17:18
 





16,806
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMis. Pain אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Mis. Pain ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)