my dream

זה היה לילה סתוי קריר ,רוח קרה נשבה לה והעבירה בי צמרמורת.
הבטתי עליו איך הוא יושב לו לבד בנדנדה משחק ברגלו בחול ומתנדנד מצד לצד.
פחדתי, כל כך פחדתי.
עכשיו הוא קלט אותי, ועניו נראו לי מהמרחק חיוכו המושלם התנוסס בפניו.
הנה הוא קם ומנופף לי בידו .
משפילה את עניי לריצפה בעודי הולכת , שומעת אותו קורא בשמי .
"דורין .. דורין.." קורא.
שתיקה .
"אני פה אני פה " המשיך לקרוא.
הרמתי את ראשי וחייכתי לעברו את חיוכי , אך החיוך הזה לא היה אמיתי .
התישבתי בנדנדה הפנויה לידו דואגת לא להרים את ראשי מהריצפה.
לפגוש את מבטו הקורן ,את החיוך היפה שלו, ואת ..
את הפנים שלו.
"אני שמח שבאת " אמר מלטף את ידי.
משכתי את ידי ממנו בחוזקה , הפחד שלט על גופי והמוח איפשר לו לתפקד .
הלב אמר לי שאני טועה , טעות גדולה.
אך לא הקשבתי ללב .
הקולות ששמעתי היו של הורי ,"אסור לך לצאת עם בנים " , אותם ריבים שרבתי איתם ביציאתי מהבית.
"את לא תיכנסי הביתה " נזכרתי בשאגתה של אמי.
הקולות העבירו בי צמרמורת .
רגשות האשם שהיו בי היו כה חזקים עד שהאהבה שלי פתאום נהפכה לדחייה.
הנה הוא מתקופף לעברי .
מחבק אותי עליו חזק , חזק כל כך עד שאני שומעת את פעימות ליבו.
הדמעות פורצות , כל רגשותי יורדים להם בתור עצב כה גדול.
הוא מלטף את שערי מגע ידיו כה רך ונעים .
קמתי ממקומי מנגבת את הדמעות בשרוול חולצתי.
עשיתי את כל המאמצים שיכולתי ולחשתי לעברו "אני..אני חייבת ללכת "
והלכתי.
הלכתי רחוק .
רצתי ,התיישבתי באחד הספסלים שנראו לפניי ובכיתי.
בכיתי כמו שלא בכיתי לעולם.
-
מה אני עושה ?
אני אוהבת את הנער הזה בכל ליבי .
אז רבתי אם הורי , ויהיה לי חבר , הם לא יחליטו עליי .
קמתי ניגבתי את הדמעות ורצתי.
רצתי לאותו גן השעועים .
אך לא היה שם ,הגן נראה לי פתאום שחור ומפחיד ,לא ידעתי מה לעשות.
הסתובבתי בין הרחובות מחפשת איכן נעלם אהובי ..
שמעתי רחשים מהרחוב השני זה היה קול של בכי חנוק.
הלכתי בשקט לאותו רחוב מנסה לא להרעיש ..
בבת אחת עצרתי .
זה היה שי שיושב שם ,הוא בכה וכולו היה שבור.
התחבאתי מאחורי פח האשפתות הגדול .
"מי שם ?" הוא שאל בקול חנוק.
עזרתי את כל האומץ שבי וקמתי לעברו .
הנה הוא קם מנגב את הדמעות , עיניו מתמלאות שימחה לפטע והוא מחייך.
עמדנו אחד מול השני הסתכלתי עליו על עניו היפות שאותן אהבתי כל כך.
הוא הרים את ידו עליי מניך אותה על כתפי החשופה.
מהשמיים החל לרדת גשם ,
טיפה ועוד טיפה עד שנעשה מבול חזק .
התחבקנו לנו בגשם אוהבים אחד את השני דרך החיבוק .
"אני אוהב אותך " לחש לי באוזני .
הסתכלתי עליו . על פניו המושלמות ,
"אני מצטערת שברחתי  , לא יכולתי להישאר אך.."
הוא רק הסתכל עליי מחכה להמשך .
"אך הבנתי שאהבתי אלייך גדולה ואני לא יכולה לוותר "
חייכתי לעברו חיוך עצוב ,הוא קלט זאת וחיבק אותי עליו שוב.
אך הפעם חיבוק חזק כל כך .