חיי ההוללות של לוליטה

אני שונאת אותך,את פשוט בת זונה.

הלוואי שתקבלי איידס...

כאילו מה הקטע שלך?

למה לעשות רע בכוונה?!!?!?!?!?!

איזה מן בנאדם מעוות את?

קקה אחת..

אני באמת מאחלת לך את הכי רק שיכול להיות..

אז מה אם את והיא כבר לא חברות כאלה טובות והיא מעדיפה אותי?!

כאילו אני באמת יכולה לבין אותה..

אני מקווה שברגעים אלה פתחת את הראש או משהו.

כלבה..

היום ביקרתי באיזה בלוג.

מקורי הא?!

וקראתי בו קצת,לשם שינוי..כי אני אף פעם לא קוראת בלוגים..

אני ממש לא יודעת למה,אבל פתאום בא לי הדחף לכתוב משהו אחר.

תמיד רציתי בלוג משעשע,קליל ופעיל במיוחד,אבל רצה הגורל ולא יצא לי ככה.

תמיד היו אנשים מסויימים שרציתי להיום בדיוק כמותם,אפילו שאני כותבת על עצמי,זה בכלל לא עצמי.זה מה שהייתי רוצה להיות.

אני חושבת שאני בכלל לא יודעת מה אני ומי אני..אבל אני בטוחה שזה יהיה מעניין לגלות.

אני באמת חושבת שהגיע הזמן שאני אגלה מה אני באמת אוהבת,ולא מה אני רוצה לאהוב כדי להיות כמו אנשים אחרים.

אל תבינו לא נכון,זה לא בקטע של "ללכת אחרי הזרם"אני אוהבת להיות שונה,ועד עכשו מצליח לי לא רע בכלל.

אבל תמיד יש את הרצון הזה,לראות ולגלות עוד,מעבר לדברים שאני יודעת,רואה ומכירה.

נכון,אני מפסקת כמו זונה.תתגברו!

אני לא מאמינה בחברות אמיתית.

אכלתי כל כך הרבה חרא מחברות שלי,שאני לא חושבת שיש דבר כזה.

ראוי יותר לקרוא לזה "יחסי טפילות" (הביולגים שבינכם יבינו.),זה רק צירוף של אינטרסים שיוצרים מערכת יחסים מחורבנת ברוב המקרים.

כמה שלא נתתי מעצמי,תמיד קיבלתי כלום בחזרה.

ואני ממש לא אדם בעייתי,אני נורא חברותית.

טוב נתקעתי,אני חושבת שדשתי בנושא הזה כל כך הרבה,שכבר לא נותר לי מה להגיד עליו.

אני עוד לא בת 18.

אני דיי הרבה פחות,לא ממש הרבה..טוב אתם יודעים הכל יחסי.

אבל אני בגיל שתמימות היא עדיין משהו שיש בי.

אני אוהבת את התכונה הזאת,אני חושבת שזה יתרון עצום.

לפעמים אני באמת לא קולטת דברים,בין אם זה רע או טוב בגלל זה..נכון זה לא הכי טוב בעולם..

אבל אני אוהבת את זה!

זה מיוחד לי.ביום שאני אאבד אותה,אני אגע שהתבגרתי,שהברוטנית הצחקנית הזאת,כבר לא ילדה,והבועה שהיא חיה בה התפוצצה.

בבועה שלי,יש את הכל הטוב שבעולם.

היא וורודה וגדולה,אבל יש מקום רק לי..

כי התרגלתי כבר ללבד הזה..בהתחלה זה לא נעים,אבל זה ממכר.

אני מרחיקה ממנה דברים רעים,כמו מלחמות,צער וכאב.

אפילו שהייתה מלחמה,בבועה שלי,לא שמעו עליה..

רק דברים טובים קורים שם.

כי אני מדחיקה הכל,אני לא מתיחסת ולא מתעניינת.כי זה יהרוס אותי,אני נורא רגישה או בכיינית,תקראו לזה איך שמתחשק לכם.

אבל אני,אני תמימה..ואצלי לא קורא כל החרא הזה.

כל המציאות המסריחה הזאת.

אני לא רוצה להיות גזענית,אבל אני שונאת ערבים..אני מקווה שלא יהיה מישהו שיגיד "זה לא בסדר להגיד את זה על כל האוכלוסיה,זה רק מדגם ממנה מבייש את העם בלה בלה בלה-בולשיט!@#$ "

כי העם הזה,הוכיח פעם אחר פעם,שהם קקה.וזה ממש לא מדגם.

למרות שיש ערבי אחד שאני מדברת איתו,שהוא דווקא דיי נחמד.

אז בקשר למציאות המסריחה..

אני לא אוהבת לגור פה,בגלל המציאות הזאת,היא מבישה ולא ראויה.

שאני אסיים ללמוד,אני ישר אסע לחו"ל,אני אנסה ללמוד שם משהו או לעבוד לא רוצה להשאר פה.

עליתי על אוטובוס,והיה ערבי והילד שלו.הגענו למחסום,והורידו אותם מהאוטובוס..ולא העלו חזרה.

זה כל כך העציב אותי..כאילו נכון שהם לרוב הרעים בסיפור,אבל להוריד אותם מהאוטובוס?!..למה? זה היה כזה משפיל ולא נעים עבורם.ברגע שראיתי את זה,ירדו לי דמעות,ובאמת שלא הבנתי למה..

אני ממש שונאת ערבים..

בקיצור,אני הולכת קצת לעבוד על הרשימות שלי..

בברכת מחר-בעוד-חודשיים-יש-לי-יומולדת, לילה טוב חבובים..

אנשים,הגיע הזמן שתפסיקו לראות בי הפסיכולוגית שלכם.

זה מעיק בטירוף.

אני פונה פה לאומה כולה,תעזבו אותי..

תנו לי לחיות..

אני ממש צעירה,מה אתם נותנים לי להתעסק בכל החרא שלכם?!

אתם חושבים שבאמת אכפת לי??.

ממש לא !$#@!@#$%^&*

במיוחד ממך,חתיכת עגל..

למרות שאת אמורה להיות בסט פרנד וכל השיט הזה.

למרות שאני חייבת לציין,שאני לא רעה בכלל בתור פסיכולגית.

אבל ישלי לעצמי תוכניות מזהירות יותר.

ביי חבובים.