עוד מעט אחרי שכולכם תתאבדו אני אשב לי באמבטיה עם שפנייה וסגריה עם פומית !

רק חשיבה בראש שלי..

כל הזמן עוברות לי מחשבות בראש..

בד''כ אני לא משיקעה ימים ושבוע וחודשיים על מחשבות..

אני מוצאת ת'עצמי שוכבת במיטה וחושבות יותר מ -3 שעות

זה מטריד

זה לא נורמלי

במיוחד לא אצלי

מה קורה לי?

לאמשנה יאלה..

היום הייתי בתחנה מרכזית

והיה כל כך סיוט שם..

אני סתם עם האופניים

והמקום הזה עושה לי צמרמורת

עושה לי רע

תחושה רעה..

לא בגלל האנשים או משו

אני נכנסת ונהיית לי אווירה של .. אני לא יודעת איך להסביר..

אווירה של עצב, דיכאון, פחד,

האנשים שם כל כך ניראים עצובים

וכל כך רע לי להיות שם..

שלא נדבר על זה שכמעט נאנסתי שם..

זה מוריד לי ת'בטחון

ושאני יצאתי משם

הרגשתי חיה

כאילו נצלתי אני חיה אוויר פתאום הכל ניהיה רגוע..

קשה להסביר ת'תחושות שלי..

אמרתי כבר שמשו לא בסדר איתי..

אני לא אומרת שאני נהיית דיכאונית

פשוט תקופה מבלבלת ולא טובה עוברת עלי..

היחסים שלי עם החבר..

התרחקתי מכל כך הרבה אנשים ..

לא יוצאת כבר בשישי.. [וכבר השתחררתי מהריתוק] לאדעת אני חושבת פשוט שאני לא צריכה לצאת..

אני כבר לא באה לסנטר.. לא מעניין אותי כבר האנשים שם..

לא מעניין אותי כבר האנשים שהייתי מסתובבת איתם מלא [לא שלא אכפת לי מהם.. פשוט כבר נהיו משעממים מבינים?]

תקופה הכל פשוט תקופה

התקופה הזאת בול כמו תחילת כיתה ח'

לבד כזה..  לחשוב.. לדעת מה אני רוצה מהחיים ומה אני צריכה..

התרחקתי

וטוב לי אפשר להגיד כרגע.......