אף פעם לא חשבתי שאפתח בלוג..

אני חרא בן אדם.

כולם אומרים לי את זה.

ושאני אומרת כולם אני גם מתכוונת לזה.

המשפחה שלי, החברים שלי, האנשים שקרובים אלי.

אני חרא ילדה.

הגעתי למצב שאף אחד לא סובל אותי.

אני סתם ילדה כלבה שאיכפת לה רק מהמראה שלה.

אף אחד לא יתווכח עם זה אני בטוחה.

אני גורמת לאנשים לא לאהוב אותי, ולאלה שכבר אוהבים אותי אני מתנהגת עוד יותר מגעיל.

הלוואי שהכל היה אחרת, הלוואי שהייתי יכולה לחזור אחורה ולשנות דברים.