אף פעם לא חשבתי שאפתח בלוג..

לפעמים אני סתם מסתכלת, ופשוט לא מבינה...

מאיפה כל הביטחון?

מאיפה כל הרוע?

מאיפה כל השתלטנות?

מאיפה כל האגואיסטיות?

מאיפה כל הגועליות?

מאיפה כל השנאה?

פשוט מאיפה...?

לפעמים אני סתם מסתכלת, ופשוט מרגישה שנאה.

כמה זמן לא קיבלתי חיבוק?

כמה זמן לא קיבלתי נשיקה?

כמה זמן לא קיבלתי התייחסות?

כמה זמן לא קיבלתי התקרבות?

כמה זמן לא קיבלתי מחמאות?

כמה זמן לא קיבלתי אהבה?

     המון זמן לא קיבלתי...

           אבל סוף סוף היום הזה מגיע והוא....

                                                         היום!

זה היום האחרון לבוא...

זה היום האחרון ללכת..

זה היום האחרון להתחשב...

זה היום האחרון לתמוך....

זה היום האחרון לחבק...

זה היום האחרון לדבר...

זה היום האחרון לחשוב...

זה היום האחרון לברר...

זה היום האחרון...

              ועד שהיום הזה נגמר...

          אני אמשיך לבוא, ללכת, להתחשב, לתמוך, לחבק,

          לדבר, לחשוב, ולברר.

אני מקווה שאהבתם, הדברים שאני כותבת פה זה דברים שאני חושבת

ומרגישה בכל יום שעובר...

אני מבקשת שתגיבו על מה שאני רושמת כי זה ממש חשוב לי..

אוהבת אותכם כל כך...

                               הילי :)

אף פעם לא הרגשתי ככה,

אף פעם לא הרגשתי כל כך בטוחה

אף פעם לא הרגשתי כל כך שמחה

אף פעם לא הרגשתי כל כך עצובה

אף פעם לא הרגשתי כל כך מרוצה

אף פעם לא הרגשתי כל כך אהובה

אף פעם לא הרגשתי כל כך חשובה

אף פעם לא הרגשתי כל כך טובה

אף פעם לא הרגשתי כל כך אהבה

מאז אותו יום אני לא יכולה לשכוח, וגם לא רוצה לשכוח!

אתמול בלילה, הייתי עייפה מאוכזבת וסתם כבר רציתי שיגמר היום.

פשוט נפלתי על המיטה, נתתי לעצמי פשוט ליפול.

זה הזכיר לי את כל משחקי האמון שמשחקים עם חברות שאתה צריך ליפול והם יתפסו אותך...

אף פעם לא נתתי לעצמי ליפול, אף פעם לא סיכנתי את עצמי, לא בטחתי בהן מספיק שהן לא יתנו לי ליפול.

חברות הן לא תמיד עוזרות לך ותומכות בך, לפעמים הן גם דורכות עליך ונותנות לך ליפול ברגעים שאתה הכי צריך אותן.

המיטה שלי תמיד תהיה שם בשבילי, גם כשאני חוזרת הבייתה מותשת, היא תמיד תחכה לי שאני יבוא וישן בה.

תמיד שאני אצטרך אותה היא תהיה שם ולא תזוז!

המיטה שלי היא החברה הכי טובה שלי ועליה אני תמיד אסמוך...

כי על חברות אני כבר ממש לא סומכת..

בזמן האחרון אני מבואסת..

אני תמיד חושבת עליך,

על המבט שהסתכלת בי,

על החיבוק,

על מה שקרה,

פשוט על הכל...

אני כבר לא יודעת מה לעשות, באמת שלא.

מה,

       אני מאוהבת??

אני כבר לא יודעת, אני מרגישה כל כך לבד.

כל החברות שמקיפות אותי הן סתם בשביל לא להיות לבד,

הן צריכות אותי עכשיו אבל עוד מאט הן ימצאו להן חברות חדשות ופשוט יעזבו.

ואז אני שוב פעם אשאר לבד, אבכה בלילה כשאף אחד לא שומע,

אבכה ואבכה ואבכה... ובבוקר אתנהג כאילו כלום לא קרה.

אני לא רוצה לחזור לאחור, להיות כמו פעם..

אני באמת לא רוצה!!

לפעמים פשוט נמאס לי לחיות, בא לי לישון ולישון ולישון

ופשוט לא לקום!

אוהבת

           הילי :)

החבר האידיאלי

גבוה ממך? ברור.

נמוך ממך? לא.

יש לו גשר? הממ לא משנה

מתלבש בסיגנון רחוב? לא

מתלבש גותי? לא

עיניים ירוקות? כן.

עיניים כחולות? כן.

עיניים בצבע דבש? כן.

עיניים חומות? כן.

שותה אלכוהול? רק במסיבות קצת וזהו..

מרכיב משקפיים? אולי רק לטלוויזיה ולקריאה.

עוסק בספורט? ככןן

מחייך הרבה?  ברור :)

מתקשר רק כדי להגיד היי? כן

מחמיא לך? כמה שיותר, יותר טוב!

מגלח את הרגליים שלו? לאא

עונד תכשיטים? לאא

שיער פנים (זקן,שפם)? עדיף שלא..

מחייך כשאת נכנסנת לחדר? ברור.

שיער חום? כן

שיער שחור? כן.

שיער בלונדיני? כןן :):):)

שיער ג'ינג'י? לא

איפור? לא

יכול להצחיק אותך בכל רגע נתון? כן, אבל שידע גם מתי להיות רציני..

נאמן? כן

מנגן בגיטרה? לא איכפת ליי..

בתופים? לא איכפת לי

שר? לא

שרירים? כן, במיוחד ריבועיים בבטן ^^ !!

רזה מאוד\דקיק? לא

מצייר יפה? לא אכפת לי.

לא אוכל בשר? צמחוני ? שיאכל מה שבאלו

שיער ארוך? לא.

חרמן? לפעמים ^^... חח :)

זה החבר האידיאילי שלי!

אוהבת אותכם כל כך!!

                                  הילי :)