אתמול בלילה חלמתי עלייך,

חלמתי שאתה כאן לצידי אוחז בידי ולא נותן לי לברוח.

בחלום אנחנו יושבים ושותקים מסתכלים אחד לשני בעיניים ומנסים להבין מה קורה בינינו.

אני שואל אותך ''מה קרה בינינו?''

ואני מנסה לקרוא אותך, אבל אתה לא נותן לי.

שואל אותך ''עד מתי תהיה שלי?''

ואתה עונה לי בלחישה מצמררת ''כשהלב שלי יישבר, אתה תדע שאני כבר לא שלך''.

התביישתי בעצמי, רציתי לקום וללכת. וכך עשיתי.

הוא רץ אליי לכיוון הדלת, אחז בידי וחייך את החיוך שאני כ''כ אוהב.

הסתכלתי עליו, ושאלתי ''מתי נתנשק?''

הוא אחז לי את הפנים, ונישק אותי, זאת הייתה הנשיקה שכ''כ ציפיתי לה,

הנשיקה שהשקיטה את כל פחדיי, שעשתה אותי לילד קטן ומאוהב, שהחזירה אותי לפגישה הראשונה שלנו.

הנשיקה שמזכירה לי את הים, ונותנת לי להסחף עם הגלים.

והוא בלחישה עונה לי ''אוהב אותך לנצח''.