אחרי המון המון המון זמן , אני חוזרת בקאמבק מטוווווורף .מצטערת על ההזנחה .
ישבתי ליד מאור , ממש לא רציתי לשבת ליד אחד מהבנים התינוקים האלה .במשך חצי מהנסיעה הייתה שתיקה עד שנריה ונועם התחילו לריב ,
אפילו לא הסתובבתי לראות מה קורה שם .
הם מתנהגים כמו ילדים קטנים בגלל שטות אין שום סיבה בעולם שאני אסתובב ..
עדי מנסה להפריד בניהם ממש כמו בגן והכל תוך כדי נסיעה ..
בסופו של דבר עדי ישבה באמצע והפרידה בניהם , שניהם יושבים בידיים משולבות כמו ילדים קטנים .
מאור : '' הכל בסדר פריאל ? ''
אני : '' כן מאור תודה .. עוד כמה זמן מגיעים ? ''
מאור : '' פחות מחצי שעה .. מה יש לך לחפש שם ? ''
אני : '' אמרתי לך מאור כשאני אמצא את זה אני אודיע לך ! ''
מאור : '' טובטוב אל תאכלי אותי .. ''
אני : '' מצטערת אני עצבנית . ''
נועם : '' למה את עצבנית מאמיי ? ''
נריה : '' מה אכפת לך היא חברה שלי או חברה שלך ? ''
אני : '' כמו שידוע לי אני לא חברה של אף אחד מכם . אני לא חייבת לכם דין וחשבון ''
הייתי רעה אליהם למרות שלא הגיע להם אחרי כל מה שעבר עלינו
במיוחד לנריה שעמד לצידי כל השבעה בלי לדרוש ממני כלום ..
עדי : '' דייי עזבו אותה זה לא הזמן מספיק . ''
הססתכלתי במראה וראיתי את המבטים שהם נתנו אחד בשני . ממש מפחידים שני אלה .
הפלאפון של נריה צילצל ראיתי שהוא מתלבט אם לענות אבל בסוף ענה ..
נריה : '' כן ? ''
נריה : '' אני לא יכול לדבר כרגע .. ''
נריה : '' בסדר אני ... כןן כן אני מבין .. ''
נריה : '' אבל אני לא יכול כרגע נדבר כשאני אגיע לפנימיה .. ''
נריה : '' אין בעיה , להתראות .''
הוא הסתכל עליי לראות את התגובה שלי , לא זזתי .. לא הראתי לו שזה מפריע לי .
וידעתי כמה שהוא אוכל את עצמו מבפנים ..
עליתי לבד לדירה שלנו . הכנסתי את המפתח בעדינות , כן פחדתי לא רציתי לעשות את זה.לא רציתי לדעת מה מסתתר שם בפנים .
סובבתי את המפתח ונכנסתי פנימה .. הבית נשאר אותו בית ,
החדרים אותם חדרים , המטבח שאמא הייתה עומדת בו כל הזמן
עלו בי כל הזכרונות , תמונות של אבא מרביץ לאמא , את אמא בוכה , אותי מסתכלת מהצד
רציתי להעלים הכל , אבל זה חוזר וחוזר .
אי אפשר להתכחש לדברים כאלו ..
נשברתי ובכיתי , נפלתי לריצפה ולא רציתי לקום רציתי להמשיך לשבת שם עד יום מותי .
אחרי כמה דקות שידעתי שאם אני לא יקום ויתחיל לחפש את מה שאני צריכה אף אחד לא יעשה את זה במקומי
ובסופו של דבר הם יעלו לחפש אותי לראות אם קרה משהו ..
קמתי התקדמתי הלאה נכנסתי לחדר של אמא ואבא נעמדתי בפתח ,
וראיתי את הקופסא החומה נחה לה על המיטה מחכה שיפתחו אותה .
הוא ידע שהסוף קרב והכין הכל מראש , הקופסא הזאת מחכה רק לי , מחכה שאני אפתח אותך
ואגלה את - כל - האמת !
מאור : '' פריאל ? ''
קפצתי ממקומי , נלחצתי נבהלתי ..
אני : '' אה מאורררר נבהלתי מפגר .. ''
מאור : '' תקשיבי .. אני ... אה ... אני .. קראתי את המכתב .. ''
אני : '' אתה מה ?1?!?! ''
מאור : '' זה היה בטעות אני נשבע לךך , הכנסתי את הבגדים שלך לכביסה וראיתי שם את המכתב אז פתחתי לראות אם לזרוק את זה או לא ..
ופשוט התחלתי לקרוא לא יכולתי לעצור את עצמי אני נשבע זה היה בטעות .. ''
אני : '' אלל תתקרב אליי ! אתה ראיתת שכתוב ל פ ר י א ל לא לאף אחד אחר !!!! מה נראלך בכלל שאתה עושה כשאתה נוגע לי בדברים ? ''
התחלתי לצעוק כנראה שחזק מידי כי נריה נועם ועדי עלו למעלה ..
נריה : '' מה קורה פה ???? ''
מאור : '' שום דבר תרדו למטה .. ''
נריה : '' ולמה נראלך שאנחנו נקשיב לך ? מה קרה פריאל ? ''
אני : '' כלוום נריה .. פפשוט תקח את הקופסא שעל המיטה ובואו נעוף מפה .. אה ומאור ? בזה בבקשה אל תגע .. ''
נריה לקח את הקופסא והם ירדו , נעצרתי בפתח של הדלת , שניה לפני שאני נועלת ,
העפתי מבט אחרון בדירה וידעתי שלשם אני לא יחזור יותר .
הפעם החלטתי לשבת מאחורה ונתתתי לנועם לשבת מקדימה . נריה נתן לי את הפלאפון שלו וראיתי שהוא כתב לי משהו בהודעה ..
'' תקשיבי , זה לא מה שאת חושבת אני מבטיח לך כשנגיע אני אסביר לך הכל . ''
החזרתי לו בהודעה .
'' אני לא מעוניינת לשמוע שום דבר אתה יכול ללכת אליה . ''
'' דיי פריאל באמת דיי זה כלום תפסיקי למלא את הראש שלך בשטויות אני מבטיח לך שאני אספר לך הכל ברגע שנכנס לפנימיה .. ''
'' חשבתי שחשוב לך יותר ללכת אלייה , לא? דיי נריה מספיק אתה מתנהג כמו ילד קטן ''
'' אני מצטער ''
כאן נגמרה השיחה שלנו , לא היה טעם להמשיך אותה ולא היה מה להגיד עוד .
הכל נאמר בעיניים .. אני יודעת שהוא אוהב אותי , אבל זה יותר מידי בשבילי .
אני רק חושבת על הרגע שנכנס לבית ספר ולורן תפתח שוב במלחמה , נצחתי בקרב אבל אני מתכוונת להפסיד במלחמה ...
כולו שלה , אין לי כוח יותר אני עייפה אני לא מתכוונת להלחם יותר .
חשבתי שזה הסוף .
נכנסתי לחדר שלי רציתי רק לישון על מיטה נורמלית סוףסוף .. על משהו רך ולא על ריצפה .הצטערתי שהחדר הוא לא רק שלי כמו שהיה בתחילת שנה ,
ושעכשיו עדי תתחיל עם השאלות שלה ולי לא יהיה כוח לענות לה ..
אז ברגע שהיא נכנסה עשיתי את עצמי ישנה הייתי צריכה קצת שקט לעצמי ..
היא התארגנה ויצאה למזלי , בטח לאבא שלה .. לפחות יש לה אבא .
הדלת נפתחה שוב , נו מה היא שכחה עכשיו ... עצמתי את העיניים במהירות שתחשוב שאני ישנה ..
משום מה לא שמעתי את הדלת נפתחת ונסגרת שוב אז חיכיתי עד לרעש הקטן הזה שמודיע שאפשר לפתוח את העיניים .
הוא לא נשמע . הרגשתי רק עיניים מסתכלות עליי .. לא רציתי לפתוח את העיניים
הסתובבתי לכיוון הקיר ומישהו התיישב לידי ונשק לי בראש .
פתחתי את העיניים ונריה ישב שם מסתכל עליי ..
אני : '' מה אתה עושה פה ? ''
נריה : '' באתי להסביר לך מה שהבטחתי .. ''
אני : '' יש לך בדיוק חצי דקה .. ''
נריה : '' טוב אז ככה. . '
אני : '' 29 שניות ''
נריה : '' תספיקי עם השטויות שלך פריאל אני רציני .. ''
שתקתי .. לא התייחסתי .. ועשיתי עם האצבע על השעון , כאילו הזמן מתבזבז לו ..
נריה : '' זאת היועצת בסדר ? ''
אני : '' מה היועצת ? ''
נריה : '' היא זאת שהתקשרה אליי בשבעה והיא זאת שהתקשרה אליי כשהיינו באוטו. . ''
אני : '' אני מאמינה לך כמו שאני אוהבת את לורן... וכמובן שזה ציני ! ''
נריה : '' באמת פריאל תקשיבי לי שניה ..
היועצת היא דודה שלי , למה נראלך שאני עדיין פה ? רק בגללה ..
היא זאת שמדברת עם המנהל שלא יעיף אותי היא זאת שדואגת לי להכל .
היחידה שנשארה לי מהמשפחה שאני יכול לסמוך עלייה תביני את זה.. ''
אני : '' ועכשיו אתה נזכר לספר לי על זה ?'' כמובן שהייתי בשוק אבל הוא בגד באמון שלי , והסתיר ממני דברים ..
נריה : '' אני מצטער פריאל , פשוט לא חשבתי שזה כ''כ חשוב .. ''
אני : '' טוב נריה .. אני לא יודעת מה להגיד לך .. ''
נריה : '' שאת סולחת לי ושאת אוהבת אותי מלאמלאמאלמלא ואז תתני לי נשיקה ''
אני כ''כ אוהבת שהוא מדבר ככה כמו ילד קטן זה הוררג אותי וממיס אותי כל פעם מחדש
אני : '' זה לא יעזור לך הפעם '' וכמעט עלה לי חיוך על הפנים ..
נריה : '' ראיתי את החיוך הקטנטן הזה שעלה שם מקודם , את מתה עלייי תודי תודי ''
שתיקה
נריה : '' נו תודי כבר מעצבנתתתת '''
אני : '' טוב טוב מודה .. ''
נריה : '' עכשיו את רוצה לספר לי מה יש בקופסא הזאת ? ''
אני : '' אהה .. תאמין אם אני יגיד לך שאני בעצמי לא יודעת מה יש שם ?? ''
נריה : '' הגיע הזמן לגלות את לא חושבת ? ''
אני : '' כן באמת הגיע הזמן תביא אותה משם .. ''
המשךךךךך יבוא :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
