כ"כ הרבה זמן שרציתי לעשות פוסט ולא מצאתי את הזמן בגלל יותר מידי דברים.
העומס בחיים, בעבודה, בעסק החדש כנסנתי אליו, לא היה לי זמן לשומדבר, החיים שלי עמוסים, אבל טוב לי, ללא ספק הגעתי למצב בחיים שלי שאני יכול להגיד שטוב לי ושאני גאה בעצמי על המקום שאני עומד בו.
היה אמור להיות גם על זה פוסט ועל עוד הרבה עידכונים אחרים ודברים שקרו לי.. אבל לא היה לי את הזמן לזה.
היה מעולה עד אתמול.
בזמן שאני בעבודה אתמול מעדכנים אותי שהיום יבואו לקחת את הכלבה שלי להסגר לעשרה ימים, בגלל שהבן זונה שהיא נשכה התלונן, למרות שהיא הייתה קשורה והוא זה שניגש אליה!
באותה שנייה שהודיעו לי את זה במהלך כל המשמרת אני רק התאפקתי לעצור את הדמעות שעמדו להתפרץ, נלחמתי בעצמי שעות!
מידי פעם הייתי מסתתר במקום שקט מחוץ לחדר כושר ומנגב את העיניים.
חזרתי בלילה הבייתה והסתכלתי עליה, היא רצה אליי וקפצה עליי כמו תמיד בתלהבות, פשוט קרסתי על הבירכיים וחיבקתי אותה חזק אליי, לא יכלתי לעצור את הדמעות, המחשבה שלוקחים לי אותה מחר, הילדה הקטנה שלי, האהבה הכי גדולה שיש לי בחיים.
אני יושב כאן עכשיו וכותב את זה ופורק הכל, ממשיך לבכות כמו חולה נפש, הידיים שלי רטובות מהדמעות שנוטפות עליהן מעל למקלדת.
היום בבוקר קמתי ובאתי לסלון והיא כמו תמיד באה אליי, פשוט התיישבתי על המדרגות בעיניים אדומות והיא קופצת עליי ומלקקת לי את הפרצוף ואת הדמעות, היא לא יודעת מה הולך לקרות, כנראה היא הרגישה כי אחרי זה היא הלכה לשכב מתחת לשולחן במבט עצוב.
ידעתי שהבנאדם מהמכלאה אמור להגיע בדקות הקרובות, לקחתי אותה לטיול אחרון.
כשיצאתי מהבית הוא בא, ראיתי את הרכב של העירייה, אמרתי לו שיחכה כמה דקות שיתן לי לעשות איתה סיבוב.
אני בחיים לא חשבתי שאני יכול לבכות בצורה כזאת, אני לא זוכר את הפעם האחרונה בחיים שלי שבכיתי עד שזה קרה.
בכיתי בכל הזמן הזה וסופה צמודה אליי, במהלך הנסיעה באותו היא יושבת לידי חוששת ומלקקת אותי בלי הפסקה.
איך הם יכולים לקחת ממני את הילדה הקטנה שלי, על מה?!
הם לא יכולים להבין את הכאב שלי והאהבה העצומה שיש לי אליה!
נכנסתי איתה לכלוב שהיא אמורה להיות בו, ישבתי איתה שם להיפרד ממנה, היא לא מבינה מה קורה שם, אני מחבק אותה חזק אליי ומלטף אותה.
אומר לה להתראות ושאני אוהב אותה הכי בעולם, יוצא מהתא והם סוגרים, מתחיל ללכת ושומע אותה בוכה ומייללת, שורטת את הכלוב, ישר חזרתי אליה לשם חזרה מתפרץ בבכי מזה שאני צריך להשאיר אותה שם, פתחתי את הכלוב ונכנסתי אליה, התפרקתי שם על הרצפה והיא לא עוזבת אותי לשניה.
איך יכלתי לעשות את זה? איך יכלתי להשאיר אותה שם וללכת? כל הדרך לבית רק בוכה בלי הפסקה.
אני כ"כ אוהב אותה, אי אפשר לתאר את זה, כ"כ קשה לי וכ"כ רע לי.
אני לא אוכל ולא שותה, לא איכפת לי משום דבר, רק שהיא תחזור אליי כבר!!!
ואני מפחד ללכת לבקר אותה בזמן הזה, זה ישבור אותי וישבור אותה יותר, גם ככה היא בטח שונאת אותי ולא מבינה למה זה קרה ואיך עשיתי לה את זה...
אני לא יכול לתאר את ההרגשה שלה ושלי, כל יום לבוא לבקר אותה וללכת משם להשאיר אותה לבד בכלוב כשהיא בוכה ואני מפנה לה גב.
אני רוצה למות, אני פשוט רוצה למות, אני בחיים שלי לא הייתי במצב כזה, מהשניה שחזרתי לבית לא הפסקתי לבכות ואני לא יודע איך אני אמור להעביר את כל הימים הקרובים בחיים שלי, בעבודה שלי, אני פשוט מפורק!
רק לפני כמה שעות שמו אותה במכלאה ואני כבר כ"כ מתגעגע ולא מצליח להפסיק לבכות. זה הגיוני?!
אני רק רוצה שהיא תחזור אליי!
The Beatles - Yesterday
Yesterday all my troubles seemed so far away.
Now it looks as though they're here to stay.
Oh, I believe in yesterday.
Suddenly I'm not half the man I used to be.
There's a shadow hanging over me.
Oh, yesterday came suddenly.
Why she had to go, I don't know, she wouldn't say.
I said something wrong, now I long for yesterday.
Yesterday love was such an easy game to play.
Now I need a place to hide away.
Oh, I believe in yesterday.
Why she had to go, I don't know, she wouldn't say.
I said something wrong, now I long for yesterday.
Yesterday love was such an easy game to play.
Now I need a place to hide away.
Oh, I believe in yesterday.
שהזמן יעבור עם כמה שפחות כאב ובכי ושיהיה לכולם המשך שבוע מעולה...
עד לפוסט הבא..
אושרי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
