מוסיקה קוונטית
"פיסיקה זה כמו סקס. בוודאי, זה יכול להניב כמה תוצאות מעשיות, אבל זאת לא הסיבה שאנו עושים את זה." –ריצ'רד פיינמן • "המוסיקה היא התגלות נעלה יותר מאשר כל החוכמה והפילוסופיה." –לודוויג ואן בטהובן |
| 1/2009
ערב רב
שביזות משמאל
הבנתי סוף־סוף למה צבאות בכלל, וצה"ל בפרט, הם דבר מטופש כל כך – הצבא הוא מערכת שהנחת העבודה שלה, וההצדקה לעצם קיומה, היא שאנשים מסויימים רוצים להרוג אנשים אחרים. ואיך אפשר לחפש הגיון בגוף שעומד על עקרון כל כך אבסורדי?
אז אפשר לומר שהפסקתי לחפש. ובכלל, השמאלנות שלי מרימה ראש בזמן האחרון. יותר מדי פעמים שמעתי את הביטוי "אנחנו פה בשביל להרוג ערבים". ואם זה הלך הרוח ביחידה המודיעינית העורפית שלי, אני מפחד לחשוב איך זה ביחידות קרביות.
מבצע "עופרת יצוקה" הביא עמו לחץ מסויים גם בגזרתי, וגם גישה מסוימת של "שקט, יורים", שדווקא היא עודדה את תחושות הסלידה והמיאוס שעולות בי בזמן האחרון. וכמובן שעכשיו, כשהלחץ כבר ירד זה מכבר, אפילו אי אפשר לבוא אלי בטענות שאני מחבל במאמץ המלחמתי.
למען האמת, אני כבר לא מרגיש שאני עובד למען "מטרה גדולה יותר", או שמטרה כזו בכלל קיימת, או אי פעם היתה קימת. יש רק להרוג אנשים "שלהם" ביעילות מירבית, ולהמנע ככל האפשר מזה ש"הם" יהרגו אנשים "שלנו".
זומנתי לכנס קצונה. עכשיו, נוסף על כל שאר השיקולים בעד ונגד היציאה לקצונה, ישנה גם התפיסה שלי את הצבא כמערכת רעה מיסודה, והשאלה עד כמה אני באמת מעוניין לתרום לה, ולכמה זמן.
(Catch - 22 שוכב אצלי בתיק ומחכה שאתפנה להקדיש לו את הזמן הראוי, מן הסתם בשבת הבאה, אותה אני סוגר)
בארץ אהבתי השקד פורח
הפתעה נעימה חיכתה לי שיצאתי מהבסיס אתמול – שבועיים לפני ט"ו בשבט, והשקדיות פורחות בהמוניהן – תוספת פסטורלית לנוף הציורי ממילא. להניח בצד את הציניות, את הסרקאזם, את המיזנטרופיה – ופשוט להנות מיופי טבעי ופשוט.
(יש לי איזה הרגשה שאחר כך ארצה לירות בעצמי על זה שכתבתי את האייטם הזה)
מוסיקה היא עולם בפני עצמה
מדהים עד כמה מוסיקה יכולה להשפיע עלי. שיר יפה המתנגן במקרה ברדיו, רצוי משהו שאפשר לשיר איתו, אבל לא בהכרח (ובכל מקרה מילים לא מהוות פקטור) יכול פשוט לעשות אותי לאדם מאושר יותר.
ומנגד, יש גלגל"ץ.
לא הייתי באף הופעה מאז אילת. במחשב שלי אין סאונד, ורדיו לא קולט אצלי בחדר, כי אני יושב בממ"ד. מזל שקיבלתי לאחרונה צעצוע חדש, נגן mp3, כי הייתי כבר בחוסר רציני של מוסיקה טובה.
אני רוצה לנצל בהזדמנות כזו או אחרת את עובדת היותי חייל ולסוע לאופרה, אבל זה אומר שאני צריך למצוא מישהו (או מישהי. או מישהם) שיבוא (/תבוא/יבואו) איתי, מה גם שתל אביב כל כך רחוקה.
ובכן, אני כבר גורר את כתיבת הפוסט הזה יותר מדי זמן, אז אסגור אותו עכשיו. כל טוב לכם.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
