מוסיקה קוונטית

[או שלא]

  הו, כן, פוסט. המ. לאן נעלמה הכותברת של הפוסט האחרון שלי? אני די בטוח שהיתה לו כותרת, אבל עכשיו היא לא מופיעה. אלוי לא היתה לו כותרת? כמה ביזארי.

  כן, לא משנה. התוכנות של גוגל הולכות ומשתלטות על המחשב שלי. ז"א, זה התחיל מהגוגל דסקטופ, שהיא תוכנה קטנה ושימושית שמאפשרת לעשות חיפוש סטייל גוגל בתוכן המחשב שלך, ונותנת עוד כל מיני פיטצ'רים חביבים כגון גישה מהירה לאתרים שאתה משתמש בהם הרבה, חדשות, מניות, מזג אוויר וכו'.

  אחר כך בה הגוגל טוק, שהוא פשוט תוכנת מסרים מיידים של גוגל. לא משהו מיוחד, כל מה שאפשר לעשות שם זה לשלוח [ולקבל, מן הסתם] הודעות טקסט ולערוך שיחות קוליות. וזהו. הפסקתי להשתמש בזה עקב חוסר אנשים לשוחח איתם.

  דבר אחד נוסף שהגוגל טוק כן עושה, הוא להודיע כאשר נכנסת הודעה חדשה לג'ימייל שלי. ומאחר והפסקתי להשתמש בו, הייתי צריך משהו אחר שיודיע לי על דואר נכנס, ולכן הורדתי את הג'ימייל נוטיפייר, תוכנה קטנה שזה כל יעודה.

  ולבסוף, לעכשיו, בכל אופן, בה הגוגל טולבר, שהוא, ובכן, סרגל כלים לאינטרנט. הוא מכיל אפשרויות כמו חיפוש-גוגל, חשימה של פופאפים, ובדיקת איות באינטרנט [באנגלית].

  וחוץ מזה, אני משתמש בעיקר בגוגל לחיפוש באינטרנט. ולחשוב שפעם לא יכולתי לסבול את החיפוש שלו. ומי שיכנס היום [4.1] לגוגל יגלה שהלוגו שלהם כתוב בכתב ברייל. בטח יש היום יום בינלאומי למען העיוור או משהו כזה.

[תראו, חצי קו מפריד. (קו חצי-מפריד?)]

  אז מה בעצם עשיתי מאז הפוסט האחרון שלי [ז"א, חוץ מלתת לתוכנות של גוגל להשתלט לי על המחשב]? טב, אז הנה פירוט חלקי או מלא, תלוי בזכרון שלי ובכמות הכוח שתהיה לי לכתוב:

  החל מהיום האחרון שלפני חנוכה, יצאתי לנופשון, שזה כשתזמורת יוצאת למלון אקראי כלשהו, מתמקמת בו למספר ימים ומנגנת עד צאת נשמתה. כל קשר לנופש הוא מקרי בלבד.

  הנופשון הספציפי הזה, כאמור, התחיל ביום האחרון שלפני החופשה. נאלצתי, בשל כך לחתוך מכמה שעורים, אבל אין דבר. יצאנו לכפר הנופש "רמות" שנמצא, כמה מפתיעה, במושב רמות אשר שוכן ב[ושוב, הפתעה-] רמת הגולן. הנופשון אצמו עבר ללא אירועים ראויים לציון, למעט העובדה שביום האחרון לא ניגנו בכלל.

  את היום שלמחרת הנופשון, חמישי, העברתי בפעולה אחת ספציפית מאוד-קריאת התרגום של ההארי פוטר השישי. התחלתי את זה בשתיים בלילה וסימתי בעשר בערב, עם מספר הפסקות בדרך, כולל אחת לשינה. את דעותי על הספר כבר השמעתי אחרי שקראתי אותו בפעם הראשונה. ואם לא-ובכן, אני מאמין שהן לא יחסרו לכם במיוחד.

  ביום שישי הייתי בטכניון, כי שם כנראה לא שמעו על חופשת חנוכה. זוכרים את הבוחן שסימנתי בו רק ב' וג'? ובחן, קיבלתי בו 84 [מתוך מאה וחמש, יש לציין].  ואני די משוכנע שאחת משלוש הטעויות שהיו לי היתה הפעם היחידה שבה סימנתי א' בבוחן הזה [וזו היתה התשובה היחידה שלי שם שהיא לא ב' ו/או ג'].

  מיד אחרי הטכניון הלכתי לסבתא שלי ויאדה יאדה. זה לא באמת מעניין מישהו, במיוחד להתחשב בעובדה שבשעתיים הראשונות שהייתי שם ישנתי.

  את יום שבת העברתי בעשיה ממוקדת של, ובכן, שום דבר זאת אומרת מיד אחרי שחזרתי מארוחת בוקר של שעתיים במסעדה. אני מאמין שהייתי מאוד פרודקטיבי באותו יום.

  ביום ראשון, לעומת זאת, היתי במפגש ישרא. הסתובבתי עם חבורה של אנשים שלא פגשתי מימיי [הוא, למשל], והצלחתי לסחוט ממשהי את האמירה "היי, יש לך קוקו". וזה כנראה בגלל שהיה לי קוקו, שיערה החליטה ברוב טובה [או משהו כזה] לעשות לי.

אני ממש אוהב את הקטע הזה של החצאי קווים מפרידים.

 אני מאמין שאני אסיים את הפוסט הזה עכשיו. אני יושב עליו כבר הרבה יותר מידי זמן.

  בברכת "מי יתן וגוגל לא ישתלט על חייכם",

אלון "הקוקו" נחשוני.