מוסיקה קוונטית

או משהו כזה. בכל אופן, חזרתי. ולא כתבתי פוסט כבר הרבה זמן [האחרון לא נחשב], ככה שיש לי הרבה מה להשלים. אז הנה קורותי בחודש וחצי האחרון, בסדר לא כרונולוגי להחריד. התרווחו במקומותיכם, זה הולך להיות ארוך.

  ביום ראשון האחרון היה מבחן בטכניון. ליתר דיוק, המבחן המסכם של הקורס אותו למדנו ["למדנו" מלשון אני ושמונת האנשים האחרים שנשארו בפרויקט ארכימדס]-אלגברה 1. ההכנה שלי למבחן הזה הסתכמה ביום אחד של פתרון מרוכז של בחני סימולציה. מה גם שמתוך התרגילים שהיה צריך להגיש במהלך הקורס הגשתי רק שניים. כך שלפי כל הגיון בסיסי, הייתי אמור להכשל נחרצות במבחן הזה.

  ועם זאת, הצלחתי, בצורה כלשהי הנשגבת מבינתי, לענות על 18 תשובות נכונות מתוך העשרים שצריך [במבחן יש 15 שאלות אמריקאיות, לחמש מתוכן יש שתי תשובות נכונות]. מה שאומר שהציון שלי הוא 90. כושר הניחוש שלי כנראה טוב ממה שחשבתי. ואני ממש סוגד לעצמי על כך. סיגדו גם אתם לי.

  טראם-טידאם טראם-טידאם טראם-טידאם טראם-טידאם טראם-טידאם טראם-טידאם טראם-טידאם תרמתי-דם טראם-טידאם טראם-טידאם טראם-טידאם טראם-טידאם טראם-טידאם טראם-טידאם טראם-טידאם.

  [תרופות זה טוב. למה לא לקחתינ תרופות?]

ובכן, כן. בתשיעי לחודש [פברואר] באו אילנו לבית ספר אנשים רעים שגנבו מדמי. ורק בגלל שעברתי כבר את גי שבע-עשרה. אבל לא נורא, לפחות קיבלתי על זה ביטוח דם לי ולכל המשפחה שלי לשנה הקרובה. וכרטיס צהוב עם מספר טלפון שאני יכול להתקשר אליו כדי שיגידו לי את סוג הדם שלי. ועדיין לא עשיתי את זה.

  ב-13 עד ה-15 לחודש, לעומת זאת, הייתי בסמינר "זהות יהודית" בירושלים. כמובן שכל קשר בין תוכן הסמינר לביני הוא מקרי בלבד, אבל זה לא הפריע לי במיוחד.

  באקט של הגיון צרוף, סמינר הזהות היהודית התחיל בכנסיה [הוכחה על דרך השלילה?]. אמנם שמענו שם הרצאה [משעממת להחריד (הא, משחק מילים)] על התחרדות ירושלים (רואים?), אבל זו עדיין כנסיה. בכל אופן, לקחתי משם ברית חדשה [חילקו! באמת! לא גנבתי! אתם מאמינים לי, נכון?].

  אחרי טיול בספרי, אה, בשכונת הבוכרים, שכלל פגישה עם דוס שהיוותה עלבון לאינטיליגנציה שלנו ולאורך חיינו, נסענו לאכסניה. שם הדהמתי את שותפי לחדר, וגם סתם אנשים מהשכבה, בכישורי הטבעיים לריקודים חסידיים.

  למחרת נסענו לבית ספר הרטמן. שמענו שם מעיין הרצאה תמוהה במקצת על המצב החברתי ודברים כאלו, וחריה דיברנו עם תלמידי בית הספר, ששייכים, בעקרון, לציונות הדתית, אבל רובם הגדול מתכוון לחזור בשאלה. הידד.

  אחר כך נסענו לביקור בכותל, אותו התחלנו, שוב באקט של הגיון צרוף, בביקור במנזר. בכותל עצמו כמעט ועשיתי עסקה עם דוס טיפש [הוא אמר כל מני שטויות, כמו שיהלומים מאירים] שאני אניח תפילין בתנאי שהוא יקח את הברית החדשה [שלקחתי מהכנסיה יום קודם]. בסופו של דבר הגעתי למסקנה שעוד יש לי מה לעשות עם זה, וביטלתי את העסק.

  מהכותל נסענו למעין הצגת יחיד, ומשם הלכנו ברגל, בגשם ובברד, למדרחוב. אכלתי שם שואורמה בלאפה [או, לפי הסלנג המקומי, באשתנור] ב-15 שקלים.

  חזרנו לאכסניה, הפרענו שם לערב ריקודים [בעצם לילה, להתחשב בעובדה שהשעה היתה 12] של האורחים האחרים באכסניה [או ליתר דיוק, הצטרפנו אליו בכמויות עד שהמשתתפים המקוריים ויתרו ופרשו], ושיחקנו טאקי המוני למדי.

  ביום השלישי הלכנו ברגל לכנסת, מעשה חסר פואנטה לחלוטין, מאחר ולא עשינו שם כלום, סתם עמדנו בחוץ והסתכלנו. חזרנו לאכסניה באוטובוסים, אחרי שהאוטובוס שהסיעה אותי נתקע בעץ [קטן למדי, אבל בכל זאת].

  אחר כך ביקרנו ביד ושם, ואז יצאנו הביתה. אחרי שעצרנו בדרך, האוטובוס שלי [אותו אחד שהתנגש בעץ] סרב להניע. וכך עצירה של 10-20 קדות הפכה לה לעצירה של שעה. לבסוף הגעתי הביתה בכל מקרה.

  היו עוד כלמיני דברים בדרך, למשל פעיליות כאלו ואחרות בקבוצות, אבל אני לא ממש זוכר אותם, והם לא באמת משנים למישהו [להבדיל משאר האירועים, שכמובן מאוד משנים].

  ביום שישי האחרון [כבר אמרתי שאני כותב בסדר לא כרונולוגי להחריד] היה .קונצרט קלאסי של המגמה, שהופעתי בו פעמים-במקהלה, ובהרכב כלי נשיפה, שבכלל לא מנגן מוסיקה קלאסית, אבל הקונצרט הקלאסי יותר מגניב ולכן הופענו שם ולא בקונצרט המוסיקה הקלה.

  הופעתי עם כובע ורוד ופרוותי של יערה [רק כשניגנתי, במקהלה לא עליתי איתו]. הוא כה שולט. סיגדו לי. טוב, אחרי הריקודים החסידיים מהסמינר {ע"ע [ערך עצמי (אני מושפע מהמבחן בטכניון)]}, כבר לא יחשבו שאני יותר מוזר.

  אתמול היה יום מיותר להפליא. אחרי גםכן מבחן באנגלית [זה היה עם חומר פתוח, והיה אפשר לעבוד ביחד. וזה גם לא היה קשה], היו שעתיים של מפגש עם פסיכולוג על "מסלולי סיכון"-התמכרויות, הפרעות אכילה ודברים כאלו.

  אחר כך התבטלו לי שעתיים מתמטיקה, אז הלכתי לקומפוזיציה. הייתי שם לבד בזמן של המתמטיקה, ואז היה שיעור קומפוזיציה אחרי חודש או יותר שלא היה.

  אחר כך הסתבר לי שפיסיקה הוקדם, והיה מאחת עד שתיים במקום משתיים עד שלוש וחצי, ואני לא ידעתי על זה, כי הייתי, כאמור, בקומפוזיציה. ואז גם הסתבר לי שאין ערבית, ככה שיכולתי לסוע הביתה בהסעות של שתיים-אבל פיספסתי אותן. ולכן נשארתי בספריה בחוסר מעש עד שלוש וחצי.

  היום, לעומת זאת, יש יום הרבה יותר מועיל-אחרי שעתיים של חשיפה למסע לפולין, שאין לי כוונה להצטרף אליו, כל שאר היום הוא יום ספורט, מסיבה לא ברורה. ולכן אני עכשיו בבית, מעדכן את הבלוג, במקום להיות בבית הספר, מעשיר את השכלתי.

והיינו עם המגמה באופרה. "מנון לסקו" של פוצ'יני, ליתר דיוק. הזמר הראשי הוא אבא של אחד הי'ניקים במגמה. היה נפלא. דחו לנו בגלל זה מבחן במתמטיקה שהיה אמור להיות למחרת.

  מחר מבחן באזרחות. מתישהו בקרוב מבחן בלשון. את המבחן במתמטיקה שדחו לנו בגלל האופרה הייתי אמור להשלים ביום ראשון, אבל לא עשיתי את זה כי הייתי במבחן בטכניון, ככה שגם אותו עוד יש לי. ובטח יש עוד כל מיני מבחנים שמחכים לי. הידד.