מוסיקה קוונטית

  אתם לצלילי מה אני כותב פוסט זה [רמז: תסתכלו למעלה]? לא נכון! לצלילי הסימפוניה החמישית של בטהובן [וגם עוד קצת למעלה...]. אז אולי בעצם הכותרת צריכה להיות "טוק טוק טוק טווווווק". שיהיה.

  בשלושת ימי השישי האחרונים פרסמתי פוסט. אז למה שביום שישי זה אחרוג ממנהג זה? [כי אין לי חשק לכתוב? כי אין לי על מה לכתוב? כדי לשבור את השגרה? סתם כי יש לי דברים טובים יותר לעשות בחיים?]

  אם זה היה מסעניין מישהו, הייתי מספר שאסף פתח בלוג לפרוייקט ארכימדס. אבל זה לא מעניין אף אחד פה [ואם יש מישהו שזה אמור לעניין אותו, אז הוא כבר יודע] אז אני לא מספר.

  ועכשיו בלי שום קשר לעולם- ההבדל בין כלבים לחתולים: כלב חושב "האדון שלי מטפל בי, מאכיל אותי ודואג לי-הוא בטח אלוהים" חתול חושב "האדון שלי מטפל בי, מאכיל אותי ודואג לי-אני בטח אלוהים".

  העברתי את סרגל הכלים של הווינדואוס לחלק העליון של המסך. יש לזה שתי סיבות עיקריות-האחת, כי אני חושב שאם זה לא יגרום לי להשתדע לפני שאני אתרגל לזה, זה יהיה בסופו של דבר יותר נוח; והשניה היא בשביל להיות שונה ומיוחד.

  עכשיו אני רוצה להחליף את התמונה של הדסקטופ, בעיקר בגלל שהתמונה הנוכחית כבר מזמן לא רלוונטית-אני כבר יודע איך מאדים נראה; אבל לא בדיוק החלטתי למה. אני עוד בודק אפשרויות אגב כתיבת פוסט זה [בעירק בגלל שאין לי באמת על מה לכתוב].

  את השבוע האחרון לחופש העברתי, כהרגלי, בעשית שום דבר. חצי מהזמן לא ידעתי איזה יום בשבוע זה-למרות שאת התאריך ידעתי, כי הוא מופיע לי בשעון [למען האמת גם היום מופיע לי בשעון, אבל אני עצלן מידי בשביל גם להסתכל על מה כתוב, גם להבין לאיזה יום הכוונה היא בשתי האותיות שכתובות, וגם להבין לאיזה יום בשפה של אנשים נורמליים הם מתכוונים (ואני דווקא כן יודע את ימי השבוע באנגלית, למי שהתכוון להעיר משהו)].

  הסימפוניה החמישית נגמרה, וזה מאוד עצוב. :{( [סמיילי משופם עצוב] אז עכשיו אני שומע את הסימפוניה השביעית. או לפחות את שני הפרקים הראשונים שלה.

  הייתי שלשום במשרד הפנים בעכו, כדי לחדש את הדרכון שלי. אחרי שהייתי צריך לחקות שעתיים בתור [לי שחיקיתי את כל השעתיים שם. הלכתי עם אמא שלי לארומה לשתות קפה, ועוד היתה לי שעה לחקות אחרי שחזרנו], הם אמרו שהם לא יכולים לחדש את הדרכון ואני צריך להוציא חדש. אז הלכתי להצטלם [אני נראה בתמונה כמו מסומם. אבל ממש] וכמובן שהם ניצלו את ההזדמנות כדי לסחוט ממני כסף [כלומר, לא ממני אלא מאמא שלי, אבל בעקרון. חידוש של דרכון אמור להיות בחינם]. שימותו.

  אתם מכירים את צרופי המקרים המדשהימים האלו, כמו למשל שאתם מזכירים שיר אקראי מתוך רשימה של כ-20 שירים, וזה שאתם מדברים איתו אומר פתאום שדודה שלו כתבה את השיר? ובכן, זה קרה לי לא מזמן. סתם לידע הכללי.

  טוב, הפרק הראשון של הסמפוניה השביעית כבר תכף נגמר [בעצם הוא לא. עברו רק שבעים אחוז משלוש-עשרה הדקות שלו], וזה שהספקתי לשמוע סימפוניה ורבע תוך כדי כתיבת פוסט זה אומר שהיא לקחה הרבה יותר מידי זמן. היו שלום.