מוסיקה קוונטית

  השיר "לילה לילה" [אלתרמן, למען הסר כל ספק. השיר של לאה גולדברג שמו "פזמון ליקינטון"] הוא רעיון גרוע למדי בתור שיר ערש. אלא אם כן, כמובן, שאיפתך היא במקרה לגדל ילדה בעלת הפרעות אישיות. כלומר-

"לילה, לילה, אחד היה טרף,

לילה, לילה, שני מת בחרב,

לילה, לילה וזה שנותר,

נומי, נומי, את שמך לא זכר."

כן, כי זה מבטיח שינה ערבה וחפה מסיוטים. אני לא יכול להעלות על דעתי מילים מוצלחות יותר להרדם לשמען. וזה בא מנתן אלתרמן, לפי כל הדעות מגדולי המשוררים שאי פעם כתבו בשפה העברית. מה לעזאזל עבר בדעתו?

"לילה, לילה, רק את מחכה,

נומי, נומי, הדרך ריקה."