מוסיקה קוונטית
"פיסיקה זה כמו סקס. בוודאי, זה יכול להניב כמה תוצאות מעשיות, אבל זאת לא הסיבה שאנו עושים את זה." –ריצ'רד פיינמן • "המוסיקה היא התגלות נעלה יותר מאשר כל החוכמה והפילוסופיה." –לודוויג ואן בטהובן |
| 6/2008
גיבוב מחשבות חולפות.
ראשית, ברצוני לפתוח בברכות על המיזם החדש להודעות לעתונות לבלוגרים. זה רעיון שמכיל את הפוטנציאל להקפיץ "הבלוגר כעתונאי" קפיצה עצומה. אני אישית אמנם נרשמתי לשתיים מהקבוצות ["אקטואליה" ו"חברה ורווחה", בינתיים], אם כי אני בספק אם איזושהי ידיעה עתונאית תצמח מזה – אין לי לא את הזמן ולא את הסבלנות להשקיע בזה [אח, אם רק היה יוצא המיזם הזה לפני שנה...]. אך אני בטוח שיש מי שיש להם את הזמן והסבלנות, וגם את המוטיבציה והכשרון. ואני צמא לקרוא את מוצא מקלדתם של אלו.
מסיבות כאלו ואחרות [תאימות אתרים, למשל] אני בוחר לעבוד עם שני דפדפנים במקביל. טעות חמורה מצדי. נראה כאילו כל מלחמת הדפדפנים [השניה] בוחרת להתרגז על גופתו המקרטעת של המחשב הקשיש שלי. אינטרנט אקספלורר מתנפל בזעקות קרב, על הפיירפוקס, אשר לא נשאר חייב ומשיב מלחמה. התוצאה המתבקשת היא ששני הדפדפנים לא זזים, ולכל אתר לוקחות כמה שנים טובות להטען. בנוסף להאטה כללית של שאר פעילויות המחשב. ואני מניח שהעובדה שאני מחזיק בכל דפדפן שלושה – ארבעה טאבים פתוחים לא מקלה [להיפך, היא מגדילה את הסד"כ המשתתף בקרב].
במחשבה שניה, IE מספיק גרוע גם לבד.
זמן מה לפני הגיוס שלי, התחלתי ללמוד להקליד בפריסת דבוראק, אחרי שמצאתי ברחבי הרשת [ובאופן קצת יותר ספציפי, אי שם ב"פורום ארץ הצבי"] פריסת־מקשים־עברית־תואמת־דבוראק [שביני לביני אני מכנה "ראטון", מאותה סיבה שהפריסה המקובלת מכונה "קראטון"]. הלך לא רע, ואף הצלחתי להשתלט על הפריסה בזמן קצר יחסית.
הבעיה היחידה היא שאף פעם אין לי מושג על איזה פריסת מקשים מוגדר המחשב. דווקא כשצריך לכתוב זה לא כל כך נורא, אבל התוצאה הבאמת גרועה של העובדה הזו היא שהפסקתי להשתמש בצירופים הנצחיים ctrl+c, ctrl+v, מהסיבה הפשוטה שאני לא יודע איפה למצוא את צמד האותיות הנ"ל. האם זה על המקשים שבהם ממוקמות האותיות העבריות ב' ו־ה', או דווקא על מקשיהן של האותיות ן' ו־ץ' [בהתאמה, בהתאמה]? כרגע, עד שאסלק סופית את QWERTY, אני נאלץ להסתפק ב"כפתור ימני–>העתק", "כפתור ימני–>הדבק".
כבר סיפרתי בעבר על דפים ווירטואלים אלו כי אני חוטא לעתים בהרהורי כפירה אודות קורס קצינים. ובכן, כדי ללכת לקורס קצינים עלי לעבור את בר־אור הפתיחה של בה"ד 1, דבר שאני מפקפק ביכולתי לעשות בנקודת זמן זאת. כמובן, יש עוד די זמן עד שאתבקש לעשות זאת, מספיק זמן כדי לשפר את הכושר שלי למטרה זו ממש, אבל אני עסוק מדי שמן מדי, ובעיקר עצלן מדי וחסר המשמעת העצמית הדרושה כדי לעשות זאת.
אני לא באמת פה, זה רק נדמה לכם [הא, עכשיו צריך להוסיף גם "פילוסופיה" לאינפלצית הקטגוריות של הפוסט הזה]
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
