מוסיקה קוונטית
"פיסיקה זה כמו סקס. בוודאי, זה יכול להניב כמה תוצאות מעשיות, אבל זאת לא הסיבה שאנו עושים את זה." –ריצ'רד פיינמן • "המוסיקה היא התגלות נעלה יותר מאשר כל החוכמה והפילוסופיה." –לודוויג ואן בטהובן |
| 6/2008
סטטיסטיקות.
תמיד נחמד להכנס לסטטיסטיקות של הבלוג ולראות שאנשים נכנסו לפה בעקבות חיפוש בגוגל בעיקר, כמובן, חיפוש של נושאים הקרובים לליבי. זה מראה כי הצלחתי ליצור משהו שרלוונטי מספיק לנושאים האלו כדי שמי שחיפש את אותו נושא יקדיש את הזמן בלחיצה על הלינק לבלוג שלי [גם אם לא תמיד, ואולי גם לא לעתים קרובות, יש לי מה לתרום לאותו מחפש. אם כי אני מקווה שלפעמים יש].
כבר יצא לי להזכיר את הנושא הזה [ספציפית, פה], בהקשר שונה מעט. למען האמת, הסיבה העיקרית שבחרתי להעלות את זה שוב [ועוד בפוסט שלם לעצמו], פרט לעובדה שנתקלתי בעוד חיפוש כזה [והפעם – "חלילית אירית"], היא שלפני שבוע מישהו הגיע לפה בעזרת החיפוש "אלון נחשוני" [שמחזיר את הבלוג הזה כתוצאה ראשונה]. עם כמה שהדב מחמיא לי, אשמח אם אותו מישהו, בהנחה והוא עדיין קורא פה, יואיל בטובו להזדהות ולהסביר למה לעזאזל הוא טרח לחפש את שמי.
[רציתי להוסיף קטגוריה שתתאר בצורה הולמת את תוכן הפוסט. כאשר כתבתי את המילה "ארס" קפצו, בין היתר, האפשרויות "ארס בלוגיטי", "ארס בלוגיטיקה", "ארס בלוגיה", ועוד כמה. בחרתי באפשרות היחידה שנשמעת נורמלי]
ועוד דבר קטנטן – עוד דבר שיצא לי כבר לכתוב אודותיו על גבי דפים וירטואלים אלו היא דעתי על השיר "לילה, לילה" של אלתרמן [קישור]. ובכן, במהלך כתיבת פוסט זה גיליתי שדעה זו עוברת במשפחה – לפני כארבע שנים כתב אבי באייל הקורא:
"כן, אבל אתה לא בת.
מי ששר לבתו את המילים:
''נומי נומי הדרך ריקה,
נומי נומי רק את מחכה''
שלא יתפלא אם אחר כך היא תכתוב שיר כמו ''עשה שיזכור השנה, עשה שיביא מתנה'', ו/או תקפוץ מהחלון."
ערכתי את הפוסט הזה יותר מדי פעמים בפרק זמן קצר מדי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
