מוסיקה קוונטית
"פיסיקה זה כמו סקס. בוודאי, זה יכול להניב כמה תוצאות מעשיות, אבל זאת לא הסיבה שאנו עושים את זה." –ריצ'רד פיינמן • "המוסיקה היא התגלות נעלה יותר מאשר כל החוכמה והפילוסופיה." –לודוויג ואן בטהובן |
| 8/2008
סימני חיים
מסיבות כאלו ואחרות, לא כתבתי כאן שום דבר פרק זמן מכובד למדי. ולא שהיה יותר מדי מה לומר, אבל בכל זאת אני מוצא צורך משונה להתנצל על כך, אז הנה.
עכשיו, כשכן התיישבתי לכתוב, רציתי להעלות לאוויר הווירטואלי פוסט עמוק, שנון, חומר למחשבה, עמוס תובנות שונות עלי, על זולתי, על יחסי אנוש, על החיים, היקום וכל השאר.
הבעיה היא שאין לי שום דבר להגיד בתחום הזה.
אז משהו קטן שכן יש לי מה להגיד עליו – בעוד מעט יותר משבוע, בין 25 ל־28 באוגוסט, יתקיים פסטיבל ג'אז בים האדום. בדיוק באותו זמן, בין 26 ל־28, יתקיים [פסטיבל? אירוע? מופע? מפגע סביבתי?] ווליום כנרת. שני אירועים מוסיקליים בסדר גודל מכובד, בו זמנית, בקצותיה השונים של ארצנו הקטנטונת. כמה סמלי.
אז כמובן, בתחנת הרדיו החביבה עלי, 88FM, מדברים רק על פסטיבל הג'אז באילת. ובאופן מפתיע באותה מידה, בגלגל"ץ, תחנה לה נאלצתי להאזין לא מעט בזמן האחרון, לצערי, מדברים רק על ווליום כנרת. ההבדל המזוקק בין שני העולמות, בין שתי תפיסות עולם שונות לחלוטין.
על ההבדל בגיל הממוצא של משתתפי שני האירועים אין כל טעם לפצות פה. אבל רק ההבדל בדרכי הפרסום מציג הת ההבדל התהומי – בעוד ווליום כנרת מפורסם בכבדות בערוצי הטלוויזיה המסחריים [גם תענוג מפוקפק שאני נחשף אליו יתר על המידה בזמן האחרון], ואף ביתר שאת בגלגל"ץ, וממותג בלי כל בושה לכדי זהות מוחלטת עם חברה מסחרית – פסטיבל הג'אז באילת עובר מפה לאזון, בעזרת אזכורים מזדמנים באמצעי תקשורת שונים [ובפרט 88FM] ובכוח המסורת; ואף שמובן שלא ניתן להרים אירוע כזה ללא מקור מימון חיצוני – זה מסתפק בדף "נותני חסות" צנוע באתר הרשמי.
אין לי עכשיו לא את הזמן ולא את כוח הרצון הנדרשים כדי להכנס לעובי הקורה של פערי העולמות בין 88 לגלגל"ץ, אבל בעוד עשרה ימים אדבר ברגליים, ואטריח עצמי עד לקצההּ הדרומי של מדינת ישראל, ואוציא את מיטב המשכורת הצבאית שצברתי עד כה על מוסיקה טובה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
