ואולי זה אני

אני מרגיש שאני רוצה יותר, הרבה יותר ממה שהיא רוצה לתת לי.

היא אמרה לי, שעם החבר הקודם היא שכבה רק אחרי הרבה זמן, אחרי שהם היו כבר מאוהבים וזו הייתה דרך לממש את האהבה שלהם. והיא, מה לעשות, עדיין לא ממש מאוהבת בי.

כשהיא אמרה את זה, חשבתי לעצמי – אני לא ממש מאמין בעניין הזה. אני מאמין שצריך אינטימיות במין, כן, אבל אהבה? צריך אהבה ממש בשביל להנות מסקס?

אחרי שניסחתי את זה לעצמי בראש, קצת נגעלתי מעצמי. בצדק או שלא בצדק, עוד לא החלטתי.

לא נמחקה ממני עדיין הסיטואציה שהייתי לי עם האקסית שלי באחת הפעמים האחרונות שהייתי איתה במגע פיסי:

במסיבת הפרידה שלה מהארץ, לא הייתי אמור לבוא, אך בכל זאת הפתעתי אותה והגעתי. הלכנו הצידה מהמסיבה לדבר. התמזמזנו כאילו אין מחר והיא רצתה שארד לה. אני לא זוכר למה, אבל היה ברור שהיא רוצה את זה ללא עירוב של רגש, רק משהו פיסי ולא מעבר, סתם הייתה נורא חרמנית. אמרתי לה "אני לא רוצה לעשות את זה איתך לא מתוך אהבה!" והיא אמרה לי, בצורה שהכי העליבה אותי שאפשר לדמיין "אה, סוף סוף הבנת שלא שוכבים בלי אהבה".

רציתי למות באותו הרגע, אבל זו לא הייתה הפואנטה שלי.

אני עושה את זה לא מתוך אהבה? עד כמה זה חשוב בכלל? למרות שאנחנו מכירים כבר בערך שנתיים, אני מגלה בה דרך הפיסיות חלקים חדשים ומגלה שאני בעצם לא ממש מכיר אותה עד הסוף. פתאום אני מרגיש ניתוק.

קשה לי להודות שחסר לי מגע, חסר לי מין, חסר לי. היא אמנם מלטפת אותי, אבל אני אף פעם לא מרגיש מסופק מהמגע הזה.

היא רוצה פחות. היא לא יודעת מה היא רוצה, אבל היא יודעת מה היא לא רוצה, שהקשר יתבסס על מין. אני יכול להבין את זה, אבל אני לא חושב שזה כל כך נורא לשכב כאילו אין מחר, זה מעורר אקסטזות וחוסר טבואים. אני לא יודע מה רע בזה עד כדי כך, אם יש גם סוג של אינטימיות מילולית חוץ מזה (שאין אותה לגמרי, כי קצת קשה לי להודות בפניה על כל מני דברים כאלו).

איך שאני רואה את זה, השליטה העצמית הזו גורמת לה להרגיש טוב יותר עם עצמה, שהיא רוצה "לעשות גם דברים אחרים". היי, שמעו, היא יכולה "להיות עם עצמה" כל יום לפחות ואני לא בדיוק גר במקום שאני יכול להרשות את זה לעצמי. זה ממש לא מספק לעשות את זה רק כשאני איתה. באמת שיש לי מה לפרוק!

בהקשרים שונים היא אמרה לי שאני יכול לשכב עם אחרות. פעם אחת סיפרתי לה על פנטזיה חד מינית שלי, אז היא אמרה "תסתובב יותר עם השמאל הרדיקאלי, בטח תמצא". פעם אחרת התלוננתי על זה שאהיה שבועיים ברצף בסמינר, אז היא אמרה "אין שם בחורות שוות?".

שאלתי אותה למה היא רומזת על יחסים פתוחים, היא אמרה שאין לה בעיה שאשכב עם אחרות והמשיכה בצחוק "זה בעצם ממלא אצלי את התחושה שאני שוכבת עם אישה אחרת, כאילו כל אישה שאתה שוכב איתה, בעצם אני שוכבת איתה, לפחות מבחינת מחלות המין".

לא הבנתי למה היא אמרה את הדברים האלו. למה היא הייתה כל כך צינית.

האם התחלתי להאמין בתיאוריה הפופולארית "אם תחפש את האחת תשאר לבד"? יש בזה משהו כל כך עצוב.