ואולי זה אני

זמיר לא קיים.

זמיר היה קיים בתור בחורה בערך לפני שנה או שלוש שנים, תלוי ממתי סופרים.

הבחורה הזו היא songi, כותבת הבלוג הזה.

חשוב לי קודם כל להתנצל אם פגעתי במישהו במהלך כתיבת הבלוג הזה, רציתי שהוא יהיה כמה שיותר אמין, וכל מה שאמרתי פה, גם אם זה היה בלשון זכר וגם אם בנקבה, התכוונתי אליו.

הבלוג של זמיר היה בשבילי ניסוי חברתי.

כל הפוסטים בבלוג הזה הם פוסטים ישנים שכתבתי על חיי הפרטיים, מנוסחים כך שהגברים שפגשתי הן בחורות ואני גבר.

בתכלס, הניסוי הוכיח את עצמו כמעט תמיד, ישר על הפוסטים הראשונים. כמו המין, גם התגובות היו הפוכות.

לא קיבלתי תגובות נאצה, ואני לא בטוחה אם זו התקופה (יש פחות תגובות נאצה בישראבלוג?) או כל סיבה אחרת (הבלוג לא מספיק פופולארי, או שאולי לא הייתי מספיק "שרמוט").

אפילו הפוסט הראשון היה כמעט זהה, בכוונה –

זמיר / סונגי

  על כל מה שקרה לי עם שי (למי מכם שגם מכיר את הבלוג שלי) וויתרתי כי לא רציתי לכתוב שאני בשנת שירות ולהסתבך עם נתונים שלא אדע איך לצאת מהם אחר כך.

התחלתי את הבלוג מבחינה רומנטית עם "מאיה". כלפי אותו הבחור שמאיה מייצגת, כבר אין לי בכלל רגשות, למעשה, שידכתי אותו לחברה ולא הייתה לי בעיה עם זה בכלל. לכתוב עליו ולהגיב היה בגדר המעשה המצחיק.

זמר -מרגיש כל כך מיוחד (לא) , סונגי – מרגישה כל כך מיוחדת (לא)

"דפנה", הוא בחור שבתכלס אני לא יודעת מה עשיתי איתו, לפעמים אני לוקחת את מה שהוא עשה בתור דוגמה להטרדה מינית שנעשית כאילו בין חברים. איזה אידיוט. בתור בחורה הוא נשמע כמעט לא אמין.

באמצע הלילה עם דפנה  / עם תומר

כלי המשחק של הבנות / אני בובת מין?

(מהפוסט המקורי)

עם "נטאשה" (או איך שלא החלטתי לקרוא לו) היחסים כל כך מוזרים, אבל עדיין היה בסדר לכתוב. אני הפסקתי להאמין שיכול לקרות בינינו משהו אחרי אירוע די משמעותי שהחלטתי לא לכתוב בבלוג הזה, פשוט כי לא הצלחתי להפוך את המינים.

בחורה חדשה ומקסימה / בחור חדש

המשך (זמיר) / המשך (songi)  

כמעט מאושר / חיפה חיפה

הפרידה / על מין, פרידות, חזרות, עבודה ועוד

כל מני הערות על מין שכתבתי ומאוד תהיתי מה יהיו ההבדלים בתגובות

התנוחה המועדפת / דיון על תנוחות 

טבעת רטט / על מין, פרידות, חזרות, עבודה ועוד

אני צריך / אני צריכה זיון טוב

על "דנה". שהיה מן יזיז נודניק.

סקס לא אופייני לי /  סקס לא אופייני לי ונתניה

"בים" – פנטזיה במין זכר (יצא יותר טוב מהמקורי) / אותו סיפור בלשון נקבה  

הגשמת הפנטזיה עם דנה /   סקס בים

מעניין איך תגיבו כשתראו את ההבדל. כי בתור גבר זה נשמע נורא אכפתי והאמת היא שפשוט כתבתי בגוף שלישי(?) עלי.

עכשיו... האחרונה. הגענו ל"עדן". לכתוב עליו התחיל להיות קשה יותר. הכל פתאום קרוב יותר, זה היה לפני פחות משנה. יצאנו ביחד בערך 3 חודשים והיה כואב מאוד להפרד. כשהגבתי בפעמים הקודמות ניסיתי להכניס את עצמי לראש שהיה לי אז, לחשוב איך הייתי מגיבה אם הייתי באמת יוצאת עם אותם האנשים בהווה. איתו זה היה לי קשה, לא הצלחתי לא לחשוב על היחסים האלו באמת.

במיוחד אחרי שראיתי אותו במקרה ברחוב מעט זמן אחרי פרסום הפוסט הזה.

הסיפור זה גם כל כך אקטואלי, שמישהו עלה על זה שאני העתקתי את הפוסט. חשבו ש"זמיר" גנב ממני את הפוסט וזו הפרה של זכויות יוצרים. מחקתי את התגובה הזו והחזרתי תשובה מפורטת בפוסט המקורי ממנו העתקתי.

היחסים עם הידידה הגיעו למקום שונה / היחסים עם הידיד הגיעו למקום שונה

חוק: שלישיה, קשר רציני ואקסית / חוק

זה נחשב? / זה נחשב?  

האם הפסקתי להאמין באהבה? / האם הפסקתי להאמין באהבה?

תכננתי להמשיך את כתיבת הבלוג הזה עוד כמה חודשים. לכתוב על עוד מערכת יחסים מאוד עצובה שהייתה לי, אולי אפילו לכתוב דברים שלא כתבתי בבלוג המקורי, פשוט למצוא מקום לפרוק (ככה זה כשיוצאים עם מישהו שהכרת דרך הבלוג).

הסיבה שאני מפסיקה כאן, היא מאוד טיפשית: איבדתי את הדיסק עליו היו רשומים כל הפוסטים ש"תרגמתי". הגעתי למסקנה שבמקום לשכתב שוב, הגיע הזמן להגיד שלום.

אני לא יודעת איך אני הייתי מגיבה אם הייתי קוראת אצל מישהו ומגלה שהוא לא באמת מי שחשבתי שהוא, למרות שאני יודעת שבאינטרנט הכל יכול לקרות ואנשים ממציאים זהויות על ימין ועל שמאל.

קחו את זה כנקודה למחשבה. אני גם תהיתי כמה אנשים כותבים בצורה הזו. בטוח אני לא היחידה.

סתם אחת, תמימאמי, בני, דפ וכל שאר המגיבים והקוראים הקבועים, סליחה אם אכזבתי. תודה על התגובות.

אשמח לשמוע מכם.

שלכם, שירי.