ואולי זה אני

איך ידעתי שארגיש מטומטם?

אני מרגיש כמו כלי משחק.

זה נראה כאילו אחרי שבנות איתי, הן מקבלות מן הארה שכזו, מבינות שהן לא טיפוס של סטוצים ושהן רוצות משהו רציני. אה, כמובן, עם מישהו אחר, לא איתי. מה פתאום להיות איתי בקשר רציני?

דיברתי עם דפנה. אמרה שהיא הרגישה מוזר. ניסתה לומר שאני התחלתי עם הכל, שאני שברתי את הדיסטנס. אמרה שהיא לא טיפוס של סטוצים ושהיא ניסתה לעצור את הכל ולא היה לה נעים. "למה לא עצרת את זה?" היא אומרת לי.

כאילו, מה? אסור לי לרצות אותה? מותר לה לגעת בי כל הזמן ואני צריך לצעוק שתפסיק? אז הייתי מבולבל, אז מה?

כשאת אומרת "לא", למה את מתכוונת?

 למה את מתכוונת, כשאת אומרת "לא"?

האם ה"לא" הוא "לא" -

 ובאמת אולי הוא רק "אולי, אך לא כעת"

 או שה"לא" הוא רק "עוד לא"

 אולי הוא "או", אולי הוא "בוא"

 כי את אומרת "לא" כל כך בחן

 שהוא נשמע לי עוד יותר מזמין מ"כן".

(השיר אולי בלשון נקבה, אבל אני מרגיש כמו זה שאמר "לא" ולא הבינו אותו. שיהיה ברור).

חכם סיני אחד אמר פעם, שבנות אמורת להגיד "תפסיק". תפקיד הגברים לפתות.

באופן אישי אני חושב שצריך לתלות את הסיני הזה, לדעתי לגברים ונשים יש תפקיד די דומה פה. אני אתקן  - לגבים ונשים אמור להיות תפקיד זהה.

כשאני מנסה ללכת לאט לאט, לא לשבור את המתח המיני כמה חודשים, זה נגמר בדיוק אותו הדבר כמו שזה נשבר אחרי לילה אחד. אז מה אני אמור להבין מזה?