ואולי זה אני

הקדמה לפוסט הזה:

*הפוסט הזה הוא המשך לפוסט "בחורה חדשה ומקסימה".

הכרתי מישהי בזמן האחרון, אל תשאלו אותי אם יש לזה עתיד או אין, כי כרגע הכל בסימן שאלה גדול מבחינתי. עד עכשיו נהנתי איתה מאוד, אפילו שהמפגשים שלנו היו עד כה בעיקר מיניים. הצלחתי להגיע איתה למצבים פסיכולוגיים שלא הגעתי הרבה זמן עם אנשים.

אתמול נסעתי אליה ונשארתי שם ללילה. שכבנו כמה פעמים, במשך זמן ארוך.

הגעתי לכמה מסקנות לגבי עצמי, בעזרת ממצאים פיסיים - 

אני נפתח כלפי אחרים. אני מצליח להיות אינטימי. אני מצליח להרגע כשנוגעים בי, מצליח להשתחרר. מצליח להגיד איך אני רוצה שיתייחסו אלי ושאול איך להתייחס אליהם (לתת ולקבל ביקורת, דבר שהיה בעייתי אצלי פעם).

כבר מעט פחות מפחד מאיבוד שליטה. מעט.

יש לה הרבה סבלנות והבנה לבחורה הזו. והרבה יכולות פיסיות

ובכלל, אישה נחמד.

האם אני חוזר להאמין באנשים?

אנקדוטות:

היא השביעית שלי.

הייתי שמח לעוד מפגש איתה.

נפגשתי עם המשפחה שלה, לארוחה. טיפה מביך אבל סבבה.