לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ואולי זה אני

אהבה, מין, פוליטיקה... זה ועוד, מה שמעסיק לי את המחשבות.

Avatarכינוי:  זמיר

בן: 36

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

חשיפה, גילוי, סליחה


קשה לי עם הוידוי הזה. כבר הרבה זמן שהוא בתכנון, אבל כל פעם משכתי את ה"ניסוי" שלי.

ככל שהפוסטים מתקדמים ואתם מגיבים, יש בי פחד שמא אפגע במישהו, לפעמים היה לי מאוד קשה להגיב ולהרגיש את השקר מבפנים.

 

כדאי שאגש ישר לעניין.

 

זמיר לא קיים.

זמיר היה קיים בתור בחורה בערך לפני שנה או שלוש שנים, תלוי ממתי סופרים.

הבחורה הזו היא songi, כותבת הבלוג הזה.

 

חשוב לי קודם כל להתנצל אם פגעתי במישהו במהלך כתיבת הבלוג הזה, רציתי שהוא יהיה כמה שיותר אמין, וכל מה שאמרתי פה, גם אם זה היה בלשון זכר וגם אם בנקבה, התכוונתי אליו.

 

 

הבלוג של זמיר היה בשבילי ניסוי חברתי.

כל הפוסטים בבלוג הזה הם פוסטים ישנים שכתבתי על חיי הפרטיים, מנוסחים כך שהגברים שפגשתי הן בחורות ואני גבר.

בתכלס, הניסוי הוכיח את עצמו כמעט תמיד, ישר על הפוסטים הראשונים. כמו המין, גם התגובות היו הפוכות.

לא קיבלתי תגובות נאצה, ואני לא בטוחה אם זו התקופה (יש פחות תגובות נאצה בישראבלוג?) או כל סיבה אחרת (הבלוג לא מספיק פופולארי, או שאולי לא הייתי מספיק "שרמוט").

 

אפילו הפוסט הראשון היה כמעט זהה, בכוונה –

זמיר / סונגי

  על כל מה שקרה לי עם שי (למי מכם שגם מכיר את הבלוג שלי) וויתרתי כי לא רציתי לכתוב שאני בשנת שירות ולהסתבך עם נתונים שלא אדע איך לצאת מהם אחר כך.

 

התחלתי את הבלוג מבחינה רומנטית עם "מאיה". כלפי אותו הבחור שמאיה מייצגת, כבר אין לי בכלל רגשות, למעשה, שידכתי אותו לחברה ולא הייתה לי בעיה עם זה בכלל. לכתוב עליו ולהגיב היה בגדר המעשה המצחיק.

זמר -מרגיש כל כך מיוחד (לא) , סונגי – מרגישה כל כך מיוחדת (לא)

 

"דפנה", הוא בחור שבתכלס אני לא יודעת מה עשיתי איתו, לפעמים אני לוקחת את מה שהוא עשה בתור דוגמה להטרדה מינית שנעשית כאילו בין חברים. איזה אידיוט. בתור בחורה הוא נשמע כמעט לא אמין.

באמצע הלילה עם דפנה  / עם תומר

כלי המשחק של הבנות / אני בובת מין?

(מהפוסט המקורי)

 

את הקטע המקורי על "האינטרנט מביא רק צרות" מחקתי, הוא נראה לי דוחה מידי בכדי להשאיר אותו בבלוג.

אבל זה היה בחור פשוט מגעיל, תדעו את זה.

 

עם "נטאשה" (או איך שלא החלטתי לקרוא לו) היחסים כל כך מוזרים, אבל עדיין היה בסדר לכתוב. אני הפסקתי להאמין שיכול לקרות בינינו משהו אחרי אירוע די משמעותי שהחלטתי לא לכתוב בבלוג הזה, פשוט כי לא הצלחתי להפוך את המינים.

בחורה חדשה ומקסימה / בחור חדש

המשך (זמיר) / המשך (songi)  

כמעט מאושר / חיפה חיפה

נמאס / לא רוצה לעזוב 

הפרידה / על מין, פרידות, חזרות, עבודה ועוד

 

 

כל מני הערות על מין שכתבתי ומאוד תהיתי מה יהיו ההבדלים בתגובות

התנוחה המועדפת / דיון על תנוחות 

טבעת רטט / על מין, פרידות, חזרות, עבודה ועוד

אני צריך / אני צריכה זיון טוב

 

 

על "דנה". שהיה מן יזיז נודניק.

סקס לא אופייני לי /  סקס לא אופייני לי ונתניה

"בים" – פנטזיה במין זכר (יצא יותר טוב מהמקורי) / אותו סיפור בלשון נקבה  

הגשמת הפנטזיה עם דנה /   סקס בים

מעניין איך תגיבו כשתראו את ההבדל. כי בתור גבר זה נשמע נורא אכפתי והאמת היא שפשוט כתבתי בגוף שלישי(?) עלי.

 

  

עכשיו... האחרונה. הגענו ל"עדן". לכתוב עליו התחיל להיות קשה יותר. הכל פתאום קרוב יותר, זה היה לפני פחות משנה. יצאנו ביחד בערך 3 חודשים והיה כואב מאוד להפרד. כשהגבתי בפעמים הקודמות ניסיתי להכניס את עצמי לראש שהיה לי אז, לחשוב איך הייתי מגיבה אם הייתי באמת יוצאת עם אותם האנשים בהווה. איתו זה היה לי קשה, לא הצלחתי לא לחשוב על היחסים האלו באמת.

במיוחד אחרי שראיתי אותו במקרה ברחוב מעט זמן אחרי פרסום הפוסט הזה.

 

הסיפור זה גם כל כך אקטואלי, שמישהו עלה על זה שאני העתקתי את הפוסט. חשבו ש"זמיר" גנב ממני את הפוסט וזו הפרה של זכויות יוצרים. מחקתי את התגובה הזו והחזרתי תשובה מפורטת בפוסט המקורי ממנו העתקתי.

 

היחסים עם הידידה הגיעו למקום שונה / היחסים עם הידיד הגיעו למקום שונה

חוק: שלישיה, קשר רציני ואקסית / חוק

זה נחשב? / זה נחשב 

האם הפסקתי להאמין באהבה? / האם הפסקתי להאמין באהבה?

 

 

תכננתי להמשיך את כתיבת הבלוג הזה עוד כמה חודשים. לכתוב על עוד מערכת יחסים מאוד עצובה שהייתה לי, אולי אפילו לכתוב דברים שלא כתבתי בבלוג המקורי, פשוט למצוא מקום לפרוק (ככה זה כשיוצאים עם מישהו שהכרת דרך הבלוג).

הסיבה שאני מפסיקה כאן, היא מאוד טיפשית: איבדתי את הדיסק עליו היו רשומים כל הפוסטים ש"תרגמתי". הגעתי למסקנה שבמקום לשכתב שוב, הגיע הזמן להגיד שלום.

 

 

אני לא יודעת איך אני הייתי מגיבה אם הייתי קוראת אצל מישהו ומגלה שהוא לא באמת מי שחשבתי שהוא, למרות שאני יודעת שבאינטרנט הכל יכול לקרות ואנשים ממציאים זהויות על ימין ועל שמאל.

קחו את זה כנקודה למחשבה. אני גם תהיתי כמה אנשים כותבים בצורה הזו. בטוח אני לא היחידה.

 

 

סתם אחת, תמימאמי, בני, דפ וכל שאר המגיבים והקוראים הקבועים, סליחה אם אכזבתי. תודה על התגובות.

אשמח לשמוע מכם.

 

 

שלכם, שירי.

 

נכתב על ידי זמיר , 11/12/2008 15:23   בקטגוריות ביקורת, אינטרנט, שחרור קיטור, סקס  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של חבר של קטנצ'יק ב-4/11/2010 13:42
 



האם הפסקתי להאמין באהבה?


אני מרגיש שאני רוצה יותר, הרבה יותר ממה שהיא רוצה לתת לי.

היא אמרה לי, שעם החבר הקודם היא שכבה רק אחרי הרבה זמן, אחרי שהם היו כבר מאוהבים וזו הייתה דרך לממש את האהבה שלהם. והיא, מה לעשות, עדיין לא ממש מאוהבת בי.

כשהיא אמרה את זה, חשבתי לעצמי – אני לא ממש מאמין בעניין הזה. אני מאמין שצריך אינטימיות במין, כן, אבל אהבה? צריך אהבה ממש בשביל להנות מסקס?

אחרי שניסחתי את זה לעצמי בראש, קצת נגעלתי מעצמי. בצדק או שלא בצדק, עוד לא החלטתי.

לא נמחקה ממני עדיין הסיטואציה שהייתי לי עם האקסית שלי באחת הפעמים האחרונות שהייתי איתה במגע פיסי:

במסיבת הפרידה שלה מהארץ, לא הייתי אמור לבוא, אך בכל זאת הפתעתי אותה והגעתי. הלכנו הצידה מהמסיבה לדבר. התמזמזנו כאילו אין מחר והיא רצתה שארד לה. אני לא זוכר למה, אבל היה ברור שהיא רוצה את זה ללא עירוב של רגש, רק משהו פיסי ולא מעבר, סתם הייתה נורא חרמנית. אמרתי לה "אני לא רוצה לעשות את זה איתך לא מתוך אהבה!" והיא אמרה לי, בצורה שהכי העליבה אותי שאפשר לדמיין "אה, סוף סוף הבנת שלא שוכבים בלי אהבה".

רציתי למות באותו הרגע, אבל זו לא הייתה הפואנטה שלי.

 

אני עושה את זה לא מתוך אהבה? עד כמה זה חשוב בכלל? למרות שאנחנו מכירים כבר בערך שנתיים, אני מגלה בה דרך הפיסיות חלקים חדשים ומגלה שאני בעצם לא ממש מכיר אותה עד הסוף. פתאום אני מרגיש ניתוק.

 

קשה לי להודות שחסר לי מגע, חסר לי מין, חסר לי. היא אמנם מלטפת אותי, אבל אני אף פעם לא מרגיש מסופק מהמגע הזה.

היא רוצה פחות. היא לא יודעת מה היא רוצה, אבל היא יודעת מה היא לא רוצה, שהקשר יתבסס על מין. אני יכול להבין את זה, אבל אני לא חושב שזה כל כך נורא לשכב כאילו אין מחר, זה מעורר אקסטזות וחוסר טבואים. אני לא יודע מה רע בזה עד כדי כך, אם יש גם סוג של אינטימיות מילולית חוץ מזה (שאין אותה לגמרי, כי קצת קשה לי להודות בפניה על כל מני דברים כאלו).

איך שאני רואה את זה, השליטה העצמית הזו גורמת לה להרגיש טוב יותר עם עצמה, שהיא רוצה "לעשות גם דברים אחרים". היי, שמעו, היא יכולה "להיות עם עצמה" כל יום לפחות ואני לא בדיוק גר במקום שאני יכול להרשות את זה לעצמי. זה ממש לא מספק לעשות את זה רק כשאני איתה. באמת שיש לי מה לפרוק!

 

 

בהקשרים שונים היא אמרה לי שאני יכול לשכב עם אחרות. פעם אחת סיפרתי לה על פנטזיה חד מינית שלי, אז היא אמרה "תסתובב יותר עם השמאל הרדיקאלי, בטח תמצא". פעם אחרת התלוננתי על זה שאהיה שבועיים ברצף בסמינר, אז היא אמרה "אין שם בחורות שוות?".

שאלתי אותה למה היא רומזת על יחסים פתוחים, היא אמרה שאין לה בעיה שאשכב עם אחרות והמשיכה בצחוק "זה בעצם ממלא אצלי את התחושה שאני שוכבת עם אישה אחרת, כאילו כל אישה שאתה שוכב איתה, בעצם אני שוכבת איתה, לפחות מבחינת מחלות המין".

לא הבנתי למה היא אמרה את הדברים האלו. למה היא הייתה כל כך צינית.

 

האם התחלתי להאמין בתיאוריה הפופולארית "אם תחפש את האחת תשאר לבד"? יש בזה משהו כל כך עצוב.



נכתב על ידי זמיר , 21/11/2008 16:30   בקטגוריות אהבה ויחסים, סקס, שחרור קיטור  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סתם אחת:) ב-27/11/2008 16:02
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 18 עד 21 , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לזמיר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על זמיר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)