לבד

כינוי: היו ימים כמעט אבדתי, היו ימים של אהבה.

בן: 35

RSS: לקטעים לתגובות

הבלוג חבר בטבעות:

מקוריות ויצירתיות

7/2008

אמרו לי שאני דכאוני, עסוק מדי בכאב,
עטוף בשמיכה, מבט ריקני, והכאב את הכוח שואב,
זה לא שאני נהנה, אני בעצם רוצה לברוח,
אף פעם לא ידעתי איך זה להיות ללא כוח.

כבר הציעו לי לשחרר את העבר,
אבל זה מעולם לא עזר,
רק כָאַב יותר בפנים, ההכרה בכך שאתם פשוט לא מבינים,
מה זה להרגיש ריק בפנים, איך זה תמיד להעמיד פנים.

לא מדובר ברחמים עצמיים,
לא הגזמה, וגם לא סתם סיפורים,
בסך הכל לבד, אחרי כל השנים,
רוצה לברוח, לחפש את המילים.

לא ידעתי מעולם, איך זה להיות לבד,
לא הרגשתי איך זה כשמשאירים אותך בצד,
אבל את הנטישה אני זוכר, ואזכור לעד,
הלב שלי את הלקח למד.

בסך הכל לבד, לא יותר מזה,
אל תעשו סיפור, זה לא ביג דיל כזה,
בסך הכל יושב בחדר, בוהה לי בתקרה,
כבר לא יכול לבכות, כבר לא מצליח לקחת נשימה.

נכתב על ידי היו ימים כמעט אבדתי, היו ימים של אהבה. , 29/7/2008 05:11
2 תגובות הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

<< לקטע הקודם

לבלוג המלא

לקטע הבא >>

3,494

הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להיו ימים כמעט אבדתי, היו ימים של אהבה. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על היו ימים כמעט אבדתי, היו ימים של אהבה. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)

שם משתמש:	סיסמה:
שכחת סיסמה?	זכור אותי
לפתיחת בלוג חדש

	חפש שם בלוג/בלוגר
	חפש בכל הבלוגים