בשעות הקטנות של הלילה שיחת טלפון מהירה,פשוטה,דיבור קצר ולעניין בלי להסגיר יותר מדי.
נפגשים.
אתה תופס לי את הפנים בעדינות אך בתשוקה מאופקת,מנשק אותי על הלחי.
שניינו הולכים בדרכים נסתרות,רצים מהר לבית שלך בכדי שלא יבחינו בנו ביחד.
טורקים את הדלת ונכנסים לתוך הבועה שלנו שיצרנו לנו.
בלי מילים.בלי שום מילה אחת.שקט מתמשך.
מגע ידך מלטפת את כל גופי.
השפתיים שלך מנשקות אותי מכף רגל ועד ראש.
כל העולם נעצר,זה רק אני ואתה.
מסתכלים אחד לשני בעיניים שעות מבלי לומר מילה,כי אנחנו כבר יודעים מה כל אחד הולך להגיד,אנחנו חוסכים לנו את המאמץ המיותר ופשוט שותקים וקוראים דרך העיניים את המחשבות כאילו מנהלים מן שיחה שפועלת על קול הד שבתוך הראש של שנינו.
יש בזה משהו ככ מגרה,מושך,מאתגר כזה.
איך אפשר בלי קצת אקשן בחיים?-הרס עצמי,התכונה הידועה.
אף אחד לא יודע,אף אחד לא ידע.הסוד הקטן שלי ושלך.
My dirthy little sicret.
"התמכרתי לו.כמו שמתמכרים לסיגריות,
שעם כל שאיפה שחורכת בהנאה,
הראש יודע שנגרם נזק והוא מצטבר,יודע- ומתעלם."
xxמושעxx
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
