כל בוקר אני מסתכלת עליה דרך החלון,רואה אותה.
אפשר לראות דרך החלון הזה המון.
היא הולכת מצד לצד,מהסלון לחדר,מהחדר למטבח וככה שעות עד שהיא מחליטה לשבת.
משהו בה לא רגוע,כאילו מחפשת את עצמה כל הזמן הזה.
יש בתוכה אי שקט נפשי שמתפזר בכל הבית,שאי אפשר שלא להבחין בו.
טוב לה עם האהוב שלה,הנצחי שהיא ככ אוהבת.רואים את זה על העיניים שלה כל פעם שהיא רואה אותו,היא רצה אליו ומתנפלת עליו בחיבוק ככ חזק ועוצמתי שכל הרחוב יכול להבחין בו,מנשקת אותו בכזה להט ותשוקה שמעורב עם געגוע קצר. אני רואה אותה כמו פרפר שתפסו ילדים קטנים באמצע השדות כשהלכו לשחק ועכשיו והחליטו לשחרר אותה מהצנצנת.
הם כבר כמה שנים טובות ביחד..וכל יום אותו דבר.
אני רואה אותה כשהם חוזרים מיציאה נפרדת ממנו,נותנת לו נשיקה קטנה על הפה,נראת תשושה,נראת שלקחו לה את כל הכוחות וכל מה שהיא צריכה עכשיו זה רק שינה טובה,להחזיר את האנרגיות שנלקחו ממנה כי מחר יום חדש.
אור המדרגות נפתח ואחרי 3 דק' כבה,אני רואה אותי עולה באיטיות במדרגות כמו זקנה שחזרה מטיול הליכה קצר,חלשה שהגוף שלה כבר לא יכול לסחוב אותה ככ...מורידה תוך כדי את הנעליים,כדי להקל עליה בעליה יכול להיות,פותחת את השמלה בריצ'רצ' האחורי. האור הקטן שמעיר בקושי,אפשר לראות את עינייה עצומות והפנים כבר לא מחייכות כמו כשנפגשו.
היא כבר עלתה למעלה[אפשר לראות לפי האורות שנדלקים] אור אחד כבה,האור בחדר שלה לא כבה..נשאר פתוח. ואני רואה אותה מפחשת משהו,מחפשת את עצמה..משתגעת,מתחילה קצת להיבהל.אני רואה שקורה לה משהו..שהיא פתאום מחייכת הולכת לשם,חוזרת ,ושוב,זזה מלאת אנרגיה..כאילו כל האנרגיות חזרו אליה בעניין של שניות.
מחליפה בגדים למכנס קצר נוח גופיה דקה ומעליה סווצ'ר[כי כבר מתחיל להיות קריר בלילות] יורדת במדרגות כמו ילדה קטנה שיורדת לשחק אחר הצהריים עם הבובות שלה,תוך כדי מדליקה סיגריה. ביד אחת ספר,ביד שניה קופסת סיגריות שנראת כאילו פתחה אותה עכשיו...מתיישבת על הספסל,היא פתאום נראת ככ חופשייה...מקשיבה לשקט נהנת מכל רגע,מכל שאיפה מהסיגריה,מהירח שככ יפה,מהאוויר הנקיא,מהרחוב שכולו הומה אנשים פתאום ככ שקט...קוראת ספר.היא מתיישבת שם כבר כמה שעות טובות.
אני רואה אותה מתמכרת,מתמכרת לבדידות.
xxמושעxx
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
