החדר חשוך,דרך חריצי החלון אפשר לראות את אור השמיים של שעות הבוקר המוקדות.
מתכסה בשמיכה.יכולה להריח את הריח של האדמה מהגשמים הראשונים של החורף,להסניף את האוויר הקר והנקי שבאוויר.
עדיין לא מצליחה לישון.
משנה פוזות שניה כל כמה דק',מתהפכת ושומעת כבר את קול התרנגולים.
נרדמת.
אחרי שינה לא צלוצה במיוחד של כמה זמן שמלווה בחלומות,אני מתחילה להאבק בעצמי,להלחם בעצמי כדי להתעורר מהחלום הזה.
אני מתעוררת ומרגישה שבכיתי,אפילו עם קצת קול מתוך החלום,סוחבת את היד ומעבירה ליטוף עדין. כן,בכיתי ואיכשהו, הבכי בשלו,ממשיך,כאילו לא נוצר מהחלום,כאילו הייתה סיבה מציאותית.
מנגבת את הדמעות.
חוזרת לישון.
אני שונאת את הנוכחות שלה.
אני שונאת את ההתנהגות שלך כשהיא שם.
אני שונאת את ההרגשה הלא נעימה שיש כשהיא שם.
אני שונאת את החיוך המעצבן שלה.
אני שונאת את העובדה שהייתם יחד.
אני שונאת את העובדה שאני יודעת שאתה והיא באותו מקום.
אני שונאת את העובדה שהיא נדבקת אליך.
אני שונאת את העובדה שהשפתיים שלך היו על שלה.
אני שונאת את העובדה שהגוף שלך נגע בה.
אני שונאת את העובדה שישנתם ביחד יותר ממה שאני ואתה ישנו ביחד.
אני שונאת את העובדה שהמחשב מוצף תמונות שלכם ביחד.
אני שונאת את העובדה שאני יודעת שהיא טובה יותר.
אני שונאת את העובדה שהיא מתאימה לך יותר ממני.
אני שונאת את מה שיש לך במגירה הראשונה,ליד מיטה.
אני אוהבת אותך.

xxמושעxx