לא יודעת,לא יודעת כלום. המצבי רוח משתנים לי משניה לשניה.
או שאני לא יכולה לבד וחייבת אנשים,או שאני עם אנשים וחייבת כבר להיות לבד-מה שלרוב קורה.
עכשיו זאת תקופה של לחץ מכל דבר אפשרי. נורא קשה לשלב בין כל העיסוקים ולסדר לוח זמנים נורמאלי.
אני חייבת להצליח ולהשיג את כל מה שרציתי.לאט לאט..
נורא קשה לי לשמוע את הדברים האלה כל פעם מחדש,אני כבר נכנסת לתסכולים יותר ממנו. כל זה תופס לי המון מקום במחשבה במהלך היום,אני מתעסקת בזה כמעט כל דקה.קשה לי.קשה לי לראות אותך ככה.קשה לי לחפש פיתרון למרות שאני יודעת שאני לא כ"כ אמצא.אני מרגישה כאילו אני לוקחת לך את כל הדמעות ומוציאה אותם בשבילך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
