אני וחברה באמצע הלילה החלטנו לצאת החוצה, עברנו בקיוסק אחד שפתוח כל הלילה וראינו כמה חבר'ה דגנרטים. חשבנו לעצמנו 'היי, בוא נשב איתם קצת..הטמטום שלהם מצחיק אותנו גם ככה, אז למה שלא ניתן להם להעביר לנו את השעות הקטנות של הלילה? במילא אנחנו לא נרדמות.'
ככה עשינו.
מאז שהעלתי את הנושא של הניסוי שהרעיש את העולם ואפילו את אחותו! כל הבחורים החליטו לשבת ולחשוב מה נעשה.
אני ''כנראה שיהיה צונאמי עולמי'' שי ''אה, אז זה יבוא מתל אביב..שכונת התקווה..ורק אז אור יהודה!''
אני ''מה תעשה כשיגיע הגל?''
ש' ''אני יטפס על העמוד הזה ושהגל יבוא אני אקפוץ מעליו!''
שרית ''ומה אז? מה תעשה אחרי שתקפוץ מעל לגל?''
ש' ''אהההה! אני יסתדר, שם זה כבר הרדודים.''
א' ''רגע אבל, איך יקברו את כולנו?''
אני ''מפגר! מי יקבור אותך? כולם ימותו.''
[הוא לקח את זה כנקודה שניה למחשבה]
ש' ''אז נבנה ספינה כמו של ההוא..איך קוראים לו..נו..היאכטה של נוח [במקור: תיבת נח] וניכנס לשם כולנו.''
ג' ''אבל אם נבנה את הסירה [אהה, עכשיו זה הפך לסירה! טוב.] מעץ היא תירטב, צריך שהיא לא תירטב כי אחר כך איך נעשן?''
ש' ''מפגר! נוח לא בנה את הסירה מעץ! הוא בנה אותה מקרשים!''
ש' ''טוב, אני ב6 הולך לישון, מה אכפת לי אני? אני לא ירגיש כלום!''
טוב היה שיא המצחיק.
איך שהגיע העיתון של הבוקר לקיוסק וקראתי שאין סכנה לעולם -לכולם התחשק להרביץ לי.
לילה טוב ומלא תקווה שנתעורר.
מתישהו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
the woman you cannot replace