פחד נטישה\ לנה פיסמני 16.9.11
חומה גבוהה עם דלת קטנה
ניגשת בזהירות, מהססת בתחילה
שומעת קולות ושירים מהצד השני
אוספת את שמלתה, חושפת את הפנים.
דופקת קלות, אין קול ואין תשובה
מושכת בידית, איך מענה ואין תגובה.
הדלת נראת מזערית ממש,
כאילו עשויה מדמעות וקש
והיא זועקת, נאבקת בעצמה.
לוקחת את תיקה וחוזרת חזרה.
נכנסת אל היער המוכר, ממנו רק יצאה
מבשילה שרוולים, מתכנסת לעצמה.
נזכרת במלים שגרמו לה לבכות עד הקאת הנשמה
אוחזרת בחתיכת פזל קטנה שאותה נסעה איתה
תפילה מהירה, נשכבת על הרצפה
כאב חד
וזה נגמר
באמת?
וזה נראלך בסדר?
צריכה להחליף חברים
צריכה חברים חדשים
ואתה בכלל יודע מה עובר עליי? אני מניחה שלא.
אעלק "יותר מחברים טובים"
70 ק"מ ועיסוקים אחרים, היה מספיק כדי להפריד בנינו
אולי תמות?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
