לפעמים שיורד הלילה, אני מתעגעת לריח שלך...
והשבועות על גבי שבועות לא לבכות, נשכחות... כואב עדיין, הפצע טרי.
מחכה לכיוון , לחיוך, לדמעה... משהו, ממך . רק כדי להתרגש עוד פעם אחת.
להיום בתוך ענן אבק ורוד.
רצון להעניק לך רגעים אחרונים, שישאירו מתיקות, שישאירו זכרון אחד נעים...
היייתי מבקשת לבכות על כתפך, על עזיבתך, פעם אחרונה.
הייתי רוצה לשמוע פעם אחת ממך שאני יפה...פעם אחרונה. לפני שנפרד, לתמיד.
דרכינו יתפצלו ולתקופה ארוכה נשכח...רק ברגעי שקט, שיורד הלילה... נתגעגע לריח, למגע, לקולות ...
נחייך חיוך קטן לעצמנו ונמשיך בעיסוקנו .
וכשאר במקרה יצתלבו מבטינו במקרה ברחוב, שנינו נחוש את הפרפרים, שנינו נאשים את עצמנו שלא נלחמנו ...
אך שנינו נשתוק, שתיקה ארוכה, נצחית.
וכך נשאר, חיים בזכרונות ... לא כל דרך חזרה.
פה זאת הדרך שלי לבקש ממך סליחה, על אז.. שפגעתי.
ותדע, שגם אתה פגעת , מאוד.
אני לא רוצה להאשים אותך או אותי בכשלונות של הקשר הזה...
כי אין סיבה, היינו שונים, אנחנו עדיין שונים .
לפעמים כשאין אפחד מסביב אני נזכרת בך ... לשניות, רגעים אחדים...
היו לנו תקופות יפות...אז למה לסיים את הסיפור עם סוף רע...
בוא נשחרר מאיתנו את כל הרוע והכעס,את כל הטינה שאגרנו אחד כלפי השני ופשוט נסלח ...
נגיד תודה על מה שהיה פעם ...ונעזוב בחצי חיוך וחצי כאב ...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Rittie ^_______^