"סיפור של מקובלים"-פרק 3
"בוא אני יגיד לך מה אני חושבת,אתה בוגד,ועוד איזה חרמן שלא יודע לחכות לחברה שלו עד מתי שתיהיה מוכנה!" היא צעקה עליו ויצאה מהשירותים,תוך כדי היא חייגה את מספרה של נועה ויצאה מהמועדון.
"טו טו טו..טו טו טו..." הצפצוף של הממתינה נשמע ברקע
"הההיייייייי אני מדברת כרגע בטלפון אז תחכו כן?אוהבת!!" נשמע קולה של נועה,או הקול של נועה בהקלטה.
"שנייה יניר יש לי ממתינה אני כבר ידבר איתך טוב?" שאלתי כשראיתי שזאת עדי
"חח טוב מאמי ביי.." הוא אמר וניתק,עניתי לעדי
"מה קורה עדידו'ש?" שאלתי
"אני יכולה לבוא אלייך?" היא שאלה בבכי
"מאמי מה קרה?!" שאלתי דואגת,היא בכתה בכזאת היסטריה
"אני יספר לך כבר,אני יכולה?"
"ברור מה את שואלת בכלל?!"
"טוב אני יקח מונית ואני יבוא.." היא אמרה
"יש עלייך כסף?אם לא אני ישלם." אמרתי
"לא זה בסדר.." היא אמרה
"טוב אני מחכה לך בחוץ." אמרתי
"יאללה ביי נוש,תודה אוהבת אותך." היא אמרה וניתקה.
יצאתי החוצה כשהמבטים של ההורים מופנים אליי
"לאן את הולכת?!" אופיר צעק לי
"אני מחכה לעדי,היא באה לפה." אמרתי ויצאתי,תוך כמה דקות היא הגיעה.היא יצאה מהמונית בוכה כולה
"מאמי מה קרה?!" שאלתי וישר חיבקתי אותה
"הוא בגד בי.." היא לחשה
"מי?!אביב?!"
"לא..לא..לא ליפז זה לא היה צריך לקרות.." אביב אמר מרים מהרצפה את החולצה שלו
"אביב..אנחנו ביחד כבר שלושה שבועות,שלושה שבועות אתה בוגד בה ופתאום 'זה לא היה צריך לקרות'?!" הוא שתק "תענה לי!" היא צעקה עליו
"עזבי ליפז,תשכחי ממני." הוא אמר
"היא גם ככה תזרוק אותך ולא תירצה לדבר איתך,מה אכפת לך?" היא אמרה נצמדת אליו
"ביי ליפז." הוא אמר יוצא מהשירותים ורואה את יניר יושב על הבר לא מפסיק לשתות.
"קום אחי..הולכים הבייתה.." אביב אמר
"לא..לא בא לי ללכת.." יניר צחק ושתה עוד מהכוס שהייתה לו ביד
"חלאס יניר,קום הבייתה." הוא אמר ועזר לו לקום
"איפה החברה שלך?" יניר שאל כשהם חיכו בחוץ למונית.
"הלכה." אביב אמר
"יש'ך סיגריה?" יניר שאל צוחק טיפה
"יש לי ואני לא נותן לך." הוא אמר
"למה?אביב,בבקשה!"
"אמרת שאתה מפסיק לעשן לא?"
"אז אמרתי,נוו תביא אחת וזהו!"
"אתה מייאש כבר.." אביב אמר ונתן לו אחת
"החיים מייאשים." יניר אמר מדליק אותה ולוקח שאכטה
"בוא הנה המונית שלנו.." אביב קם כשהמונית הגיעה
"תודה באמת.." יניר זרק את הסיגריה על הרצפה ודרך עליה כדי שהיא תיכבה ושניהם נכנסו למונית.
"אם את רואה את ההורים שלי אל תיבהלי." אמרתי לפני שפתחתי את הדלת של הבית.
אני ועדי חברות מגיל 4,מהגן.
ככה שהיא יודעת עלי הכל ואני עליה הכל.וכשאני אומרת הכל זה -הכל-
עלינו לחדר שלי במהירות
"מה הם עושים פה?!" עדי שאלה
"גם אני לא יודעת,הם באו פתאום.."
"מתי?!" היא שאלה
"לפני חצי שעה או פחות." המשכתי,"עזבי את ההורים שלי עכשיו,אני רוצה לדעת כל מה שהוא עשה לך., אמרתי והיא סיפרה לי הכל.
*למחרת בבוקר*
"אביב!!" קראתי לו והוא הסתובב
"אה?" הוא שאל והתקרב אלי "מה קורה מאמי?" הוא חייך בקושי.
"מה עשית לה?!" שאלתי בתקיפות
"מה?למי?" הוא החוויר
"לעדי." אמרתי מחכה לישמוע את מה שיש לו להגיד.
הוא נאנח והעביר יד בשיערו בעצבנות.
"אני מחכה." אמרתי
"בגדתי בה." הוא אמר
"למה אביב?עוד שבועיים היה אמור ליהיות לכם 8 חודשים,למה אתה הורס?" שאלתי
"מה?!באמת?" הוא שאל כאילו ידע את זה רק עכשיו
"לא אתה פשוט...אי אפשר לתאר." התעצבנתי "אפילו את זה אתה אל זוכר?!"
"עזבי נועה,אנ'לא יודע מה יש לי.."
"אל תדע." אמרתי ובאתי ללכת
"איפה היא?אני רוצה לדבר איתה." הוא אמר
"אין לכם על מה לדבר.." אמרתי והלכתי לכיוון הכיתה כשהיה צלצול
ישבתי ליד עדי במקום שלי וסיפרתי לה הכל עד שהמורה תבוא אבל במקום נכנסה המנהלת......
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
