טוב, אז אני אפתח בסיפור קצרצר... כל השנה לא למדתי בכלל... כאילו למדתי קצת, כשהתחשק לי.. אבל בכללי כמעט ולא.
כל החברים שלי החליטו שהם הולכים למגמה מדעית וגם אני רציתי ללכת בגלל שזה הכיתה היחידה בשכבה בערך שלא יהיה בה ערסיםXD אבל לצערי הממוצע שלי בסמסטר א' (75) לא הספיק ונאלצתי להסתפק במסלול עיוני שמשלב ביולוגיה וכימיה... כמובן שלאורך כל השנה ניסיתי לשנות את ההחלטה של המועצה הפדגוגית עם דברים כמו: הלכתי לשעת אפס בלתי מועילה שלא עזרה לי בכלום (ההפך המוחלט - רק הרסה), עשיתי מועד ב' לכל מבחן אפשרי במתמטיקה, נרשמתי למבחן קיץ וניסיתי לשכנע את כל העולם באחותו ששנה הבאה כל המצב ישתנה :\
זה לא עזר כמובן. כבר התחלתי להבין ששנה הבאה אני אהיה במסלול עיוני ובימים האחרונים גם חברים שלי התחילו להפסיק לחשוב שאני אהיה איתם בכיתה וגם אמא שלי אמרה שכדאי שאני אחשוב על מצב שבו אני לא אהיה במגמה שאני רוצה...
הלכתי אתמול ליום חלוקת התעודות כשברור לי שישבצו אותי במסלול עיוני.
אבל יש לי את המחנכת הכי מדהימה בעולם, שנלחמה על המקום שלי במגמה שרציתי מההתחלה, ושמה על ההצלחה שלי בשנה הבאה את השם שלה ובסופו של דבר החליטו לקבל אותי למסלול מדעי שמשלב כימיה, ביולוגיה ומדעי המחשב. לא האמנתי בכלל והייתי באופוריה שחבל על הזמן. אני כל כך שמח מזה... אני מרגיש שבקושי לא הודיתי לה, היא פשוט בן אדם מדהים ואני חייב לה ואני הולך לכתוב לה מייל תודה עצום בעוד כמה ימים. אני מת עליה!!!
בכל אופן למרות שקיבלו אותי למדעים... הציונים שלי לא הכי מזהירים...
תנ"ך - 60
עברית - 75
ספרות - 80
היסטוריה - 77
אזרחות - 77
מתמטיקה - 50
פיזיקה - 68
כימיה - 76
ביולוגיה - 75
אנגלית - 75
ערבית - 90
ספורט - 58
של"ח - 70
חינוך - 77
ממוצע: 72 :O
לפחות שיפרתי בביולוגיה ב12 נקודות ובערבית ב10. אני ממש חושב ששנה הבאה זה ישתנה :)
וזה הכול...
עומר
כינוי:
ומה אם בינתיים אין כינוי?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
