my heart is dead, my body's numb, I couldn't open up my eyes

הרייקנות ממלא אותי מבפנים כל פעם מחדש, יותר חזק, יותר הרבה, דוחק הכל, סובל, מרגיש, לא שייך, לא רוצה את זה, לא רוצה את הרייקנות, היא מעוותת אותי, גורמת להתנהג פטתי, באגרסיביות, באלימות, דוחה, שונה, תנו לי לחיות את הרגע, את הרגע הזה שאני כל כך מחכה לו, בו אני אהיה מאושרת, שאתמלא מבפנים באושר, שהרייקנות מפחד, תברח, תבהל, תרים ידיים, תפרוש, תיראה שהאושר יותר חזק ממנה, יותר מוגן, יותר שמח, יותר עליז, לא כמוה, בכלל לא, תחושות שונות לגמרי, אושר, שמחה, הנאה, תענוג, הרייקנות היא עצב, בכי, סבל, צער... ר-י-ק! וזה מה שממלא אותי כל יום מחדש, בפנים, עמוק בפנים, ככה שאף אחד לא יראה, אבל אני רואה... אני רואה הכל, מרגישה הכל, כי זה שלי, זה חלק ממני, זאת אני.
זה תמיד כאן איתי, בדידות ניפלאה שלי, אף פעם לא תעזבי אותי.

"כאשר בן אדם מרגיש בחוסר אהבה ותשוקה, קיימת גם אפשרות שנייה -
אנו בני אדם קוראים לה - אופציה שנייה..."

אני אופציה שנייה,
הבנתי את זה כבר מזמן
וכל פעם מחדש אנשים מצדיקים לי את זה.
כנראה ככה החיים שלי בנויים.
אני אופציה שנייה ואף פעם לא הייתי ראשונה.
כמה מצער, חעחעחעD:





לא כל מה שאתם רוצים לדעת, אתם חייבים לשאול,
לא כל מה שבן אדם רוצה, יכול לקבל,
תלמדו לשמור על הפה שלך בכדי לא לפגוע באנשים,
במיוחד אם הם חשובים לכם.
ואם מי שקורא את זה עכשיו מבין, אני מקווה שהוא גם הפנים,
מי שלא, שיחנק=]




בן אדם בוחר בעצמו איך להראות ואיך להתנהג,
אנשים שלא מכירים אותו לא חייבים ללעוג על מראו או התנהגותו,
כל אחד ועם מה שהוא!
זה לא שאתם כאלה מושלמים=.="


מחר מפגש, אני כנראה באה סוף סוף עם נופי אחותי הקטנה והסקסע^^
מי שבא שיודיע=]

שבוע טוב
-לנה-