הבלוג האולימפי

יחסית לאולימפיאדה שנפתחה בצל המחאה הכלל-עולמית כנגד ההתייחסות הסינית לטיבט, ישנם כמה רגעי אחווה בלתי נשכחים באירוע הזה:

ג'מייקה משלימה טריפל מדהים של שלוש אצניות במקומות 1-3 בגמר ריצת מאה מטר לנשים. לא ניתן לקבוע מהפוטו פיניש מי שנייה ומי שלישית ועל כן, בצעד די נדיר שכמותו אני לא זוכר,

מוענקת מדליית הכסף לשתי אצניות, סימפסון וסטיוארט. בלוס אנג'לס 84' חיכו זמן ארוך מאוד כדי לפענח את הפוטו פיניש של ריצ ה-400 מ' משוכות לגברים (אדווין מוזס לקח בסוף), בבייג'ינג 2008 לא רוצים להרוס

לאף אחת משתי הג'ממיקניות החביבות. ששתיהן ייקחו, את הארד נאפסן לאולימפיאדות הבאות.

ובכלל, הכול התחיל שלשום במדליה החמישית והמדהימה של מייקל פלפס.

תראו, אני לא מבין הרבה בצילומי פוטו פיניש, אבל איכשהו נראה לי שהסרבי לקח. והסירוב לשחרר את הפוטו פיניש בכלל מעלה חשד.

דרמטית, מגיע לפלפס. למה להרוס סיפור ענק והישג אולימפי בלתי יתואר בשביל סרבי שאיש לא יזכור מחר (או ב-2009) ובכל זאת, האולימפיאדה אמורה לייצר את הדרמות מסיפורי ספורט אמיתיים ולא מנדבות לספורטאי ענק דוגמת פלפס.

ובכל זאת, כשנשכח את כל מה שהיה בגמר הפרפר השערורייתי, נשאר עם ספורטאי מדהים. ספורטאי ענק. קשה פשוט לתאר את זה. שמונה מדליות זהב בשבעה שיאי עולם. אני לא מדבר על היכולת הפיזית הנדרשת בשביל הישג שכזה, אני רק חושב על היכולת המנטלית. מנה נדרש מספורטאי בשביל להשיג הישג שכזה.

ובכלל, למרות שלא יוצא לי לראות מספיק שידורים מהאולימפיאדה, ועד שיוצא לי אני איכשהו מוצא את עצמי צופה בחלק של תרגילי החובה לגברים בטרמפולינה או בקפיצות למים מ-3 מ' לנשים (לא מדי מעניין בשני המקרים), צריך פשוט להעריך את סמיכות האירועים: הנדרים-טים "שוחטת" את ספרד ומתחילה להזכיר את העליונות של הדרים טים המקורית. שחיינית בת 41 משיגה מדליית כסף בחתירה, ועוד לא נרגענו מהמדליה השמינית של פלפס ואוסיין בולט קובע שיא עולם מדהים ב-100 מ'.

בולט, אה ? מה אפשר להגיד עליו ? מה אפשר להגיד על מי ששובר שיא עולם בגמר אולימפי ועוד מאט לקראת הסוף כדי לדפוק על החזה. אני לא יודע למה, אבל סיום הריצה של בולט הזכיר לי סיום של ריצה אחרת.

גמר המאה מטרים של אולימפיאדת סיאול. בן ג'ונסון גבר על קרל לואיס בהפרש כל כך גדול עד שהיה לו זמן להרים את האצבע המורה לפני קו הסיום. אח"כ הסתבר שג'ונסון כנראה רצה להרים כלפינו אצבע אחרת. אצבע אחת שמאלה....

רציתי גם להכניס כמה מילים על החבר'ה שלנו אבל קראתי מה שכתבתי עד כה ובמסגרת שירי ההלל לדרים טים, לפלפס, לגוון טורס (ספורטאית ענקית), לשלוש הג'מייקניות החביבות ולאוסיין בולט, אני לא חושב שיש מקום להתייחס למשלחת הישראלית

אולי צוברי ייעשה טובה וימנע את הפדיחה.

תמשיכו להנות, אני יודע שאני נהנה

"הבלוג של אילון"